היי אנונימית, יש לי בן בן 4 חודשים. כל היום אני איתו גם, מעסיקה אותו, משחקת, מדברת, שרה מצחיקה - הכל. יכולה להגיד לך שלא עובר יום בו אני לא מאבדת את הסבלנות ונהיית עצבנית ומיואשת, אבל זה עובר לי אחרי כמה דקות, אני נושמת, מעשנת סגריה, שותה משהו חם ונרגעת, מדברת אל עצמי קצת ומנסה לעזור לעצמי לאזור סבלנות. אבל - אני לא היחידה שקמה אליו ואיתו, כשבעלי נמצא בבית אני נעזרת בו, לוקחת הפסקה קצרה. אל תתביישי לבקש עזרה מהסובבים אותך, את חייבת את זה, כדי שתוכלי להיות עם הבת שלך כשאת מאופסת ורגועה. ואגב, בגיל הזה יש להם מן קפיצת גדילה/משבר/שקר כלשהו - זה מצריך יותר סבלנות והקושי מורגש. תהיי חזקה❤

קוקי- תודה רבה ❤️ בדרך כלל בעלי חוזר מאוחר אז עד שהוא מגיע היא כבר רגועה יותר

אכן לפעמים מאבדים סבלנות אני עם תאומים בני שנה בבית יש עוד בכור בחופש הגדול ואני בהריון לפעמים מרגישה שאני מאבדת את זה ואין לי סבלנות לכלום עכשיו זה ישמע מתיפייף אבל אני באמת עוצרת לרגע שוטפת פנים ומשנה גישה למדתי לא להשתגע ולנסות להירגע זה טבעי וזה תקין!!!! מותר להתעצבן ומותר לאבד סבלנות ומותר להרגיש מתוסכלים אבל בגבול הטעם הטוב את לא לבד תלמדי איך לשלוט בזה איך להירגע ומה נכון לך במצבים האלו מבטיחה לך שזה שלב שעובר ❤

מרסל-תודה רבה ❤️