שאלה חשובה אני בשבוע 6 ומניקה את הבת שלי שךי בת שנה היא לא מוכנה להפסיק וזה גומר אותי אני עייפה בטירוף ומותשת ההנקה לוקחת לי את כל האנרגיה ניסיתי הכל מלא סוגי בקבוקים והיא פשוט לא מוכנה לקחת בקבוק מה אני עושה איך מפסיקים עם ההנקה???

לא מפסיקה להיות חולה קצת ארוך אז מתנצלת על החפירה מראש העליתי כאן פוסט לפני 3 ימים לגבי זה שהקטנה כבר מיום ראשון עם טוסיק אדום נורא וחום, לקראת הצהריים באותו יום התחילו שלשולים (אחרי שהטוסיק הפך לאדום) ועד היום ככה בעצם.. עד אתמול החום היה עולה ויורד בין 38.1 ל38.8, היום היה השיא כשהתעוררה עם 9.5 חום הלכנו לרופאה נוספת פעם שלישית השבוע (הרופא שלנו בחופש עד יום ראשון הקרוב אז כל פעם רופא אחר) נתנו לה אנטיביוטיקה ותוסף תזונה שיעזור להפסיק את השלשולים, כמובן שלא עזר. מעבר לזה המליצו לנו לעבור לסימילאק צמחי, גם לא הפחית את היציאות שעד היום עם גושי ריר הילדה אמנם לא סמרטוטית לגמרי אבל בוכה המון, אכלה ב5 בבוקר ואז רק ב1 בצהריים הסכימה הרופאה שהיינו אצלה היום אמרה שהטיפול שנתנו לנו הוא מעולה ומעבר לזה אין מה לעשות מישהי נתקלה בתופעה הזאת ויודעת מה כן אפשר בכל זאת לעשות? היא כלכך סובלתת בא לי לבכות:( ושוב תמונה של הבונבונית הקטנה שלי ליחס

עליה במשקל עליה של 5 קילו בחודשיים זה נחשב הרבה??

מישהי ששמעה על המוצרים של דרמולוספי לפיגמנטציה? המלצות/דיס?

אני יודעת שזה ממש רע אבל אני מעשנת כבדה וכמה שאני מנסה לא מצליחה להפסיק אני בחודש 8 ומרגישה רע שמעשנת ככה ולפעמים מתוך הלחץ מעשנת יותר יש בנות שמעשנות כבדות והכל היה בסדר בסוף? בבקשה אל תשפטו

מוזר לי חייבת לציין רוצה לדעת שיש עוד כמוני בקהל.. חודשיים אחרי לידה ראשונה ברוך השם אני משוגעת על האוצר שלי אני מתגעגעת אליו כשהוא ישן...אבל עם כול זה אני מרגישה בודדה ולא ממצאה את עצמי כול כך..בעלי משתדל לעזור אבל אני מרגישה כול כך לבד אין בנינו שיח בכלל בתקופה האחרונה מרגישה שאני כבר לא אשתו אלה רק האמא של הילד..עצוב לי שזה ככה כי לפני הלידה הרגשתי אישה נאהבת אישה חשובה אישה יפה עכשיו אני מרגישה שאני עציץ בבית...כול כך מתסכל ומבאס שזה דווקא עכשיו שהפכנו למשפחה שכול כך רצינו וזה לא רק בעלי זה גם הבנות מהעבודה שאין איתן שיח ונעלמו בתקופה האחרונה, האמהות שלנו כול אחת עסוקה בעבודה אין יותר מידי התעניינות פעם בשבוע ולעמיים פעם בשבועיים, החברות ממש נעלמו להן..כול אחת בחיים שלה ..ואני מוצאת את עצמי לגמרי לבד..אוף תחושה של בדידות נוראית ועם זאת אני משוגעת עליו...איך זה הגיוני?