היי בנות צריכה את עזרתכן 🥵 קרה לכן שהתינוק/ת היו עם חרדת נטישה מגיל 3 חודשים?? אני מניקה .. הבת שלי בת 4 חודשים עכשיו לא יכולה להיות עם אף אחד חוץ ממני , אם אני בסביבה שלה היא בסדר ורגועה ולפעמים רוצה רק אותי אבל אם אני לא נמצאת זה סוף העולם בשבילה היא בוכה בלי הפסקה לא מוכנה לאכול צרחות פולטת או מקיאה בלי הפסקה העיניים נפוחות פשוט סיוט כואב לי הלבב להשאיר אותה למרות שזה אמא שלי או בעלי היא פשוט לא נרגעת מה עושים במצב כזה איך מתמודדים עם זה ? ניסיתי ללכת לזמנים קצרים של 10 דקות רבע שעה לא עזרר ניסיתי להשאיר בגד שלי כלום לא עוזר יש איש מקצוע לדבר כזה??
הריון ולידההריון ולידה
💬11 תגובות👍1 לייקים

תגובות (11)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 22:10
והכי הזוי שהייתי היום באירוע הייתי צריכה לחזורר שבאתי היא ישר נרגעה כמובן הנקתי אותה ותוך כדיי שאני מניקה היא יונקת 2 שלוקחם עוצרת מסתכלת עלי ממשיכה לאכול עוצרת מסתכלת עלי ממשיכה לאכול אני מיואשת למה היא מגיבה ככה מה עושים😩😩😩
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 22:14
אין מי שמזדהה איתך כמוני!!!! הבן שלי היה ככה עד גיל 7 חודשים בערך היום יותר משוחרר ברוך ה הייתי יוצאת עם חברה בעלי מתקשר תחזרי לא מצליח להגיע אותן היה פעם שניסיתי להשאיר עם אמא אחרי חצי שעה חזרתי ראיתי את אמא שלי רועדת מזיעה בהיסטריה פחדה שהוא יחנק מרוב שבכה לא הייתי יכולה לזוז מימנו דקה רק אני מרדימה אפאחד לא היו באים אורחים הייתי הולכת להכין להם קפה היה צורח את נשמתו לא יודעת אם זה נקרע חרדת נטישה אבל היום בן 9 חודשים ברוך ה אבא שלו מרדים הוא נשאר עם אמא שלי הולך לחמתי הכל הסתדר לן לבד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 22:32
וואי איזה מצער זה רגע אבל באופן כללי את כל היום איתה?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 באוקטובר 2021 בשעה 22:34
מעניין, אתן חושבות שאולי יכולתן לעשות משהו אחרת למנוע את זה? או שזה פשוט תלוי באופי של הבייבי?

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סתם לשתף - ענייני משקל אוקי וואו... או מיי גד! אמאל'ה.. הייתי עכשיו בחנות בגדים ו"זכיתי" לראות את עצמי ב-360 מעלות דרך 2 מראות. המראות נסדקו מהבהלה. אני לא יודעת כמה אני שוקלת כי אני לא נשקלת מהפחד, אבל אני יורדת שבחודשיים שלושה האחרונים אני די אוכלת מה שבא לי (חשוב להבין שזה גם פסיכולוגי היות ואני באה מרקע של דיאטות בלתי פוסקות ואימוני כוח וריצות וכל הבלגן הזה). בקיצור קיבלתי תמונה מלאה של מה זה להיות "מלאה" (בלשון המעטה). אני לא מזהה את עצמי. הגוף שלי ע נ ק. מפחייייייד. קשה לעיכול. התקשרתי לבעלי בוכה כולי בהתקף חרדה. הוא ניסה להרגיע. הבטיח שזה ירד והכל יעבור. אמרתי לו משפטים שאני לא גאה בהם אבל תכלס הם נכונים..... שאחרי הלידה (אני בשבוע 39 כן?) אני ארצה להיפגש עם אמהות בכל מיני חוגי תנועה או סתם לפגוש חברים כדי לא להיות לבד, אבל כשאני כל כך ענקית אני מתביישת וחסרת ביטחון ולא מסוגלת לשאת חברת בני אדם... אני יודעת שזה משהו דפוק אצלי. הוא אמר לי בעצמו - מראה חיצוני זה לא הכל את יודעת? יש לך עוד הרבה דברים להציע לעולם, ואני יודעת שהוא ממש ממש צודק, ובכל זאת, אני ממש ממש מפחדת להיראות כך בציבור האנשים. אני יושבת כרגע בקניון וממש בוכה....זה עלוב לגמרי אבל לא מצליחה לעצור את זה....
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות👍1 לייקים