סתם לשתף - ענייני משקל אוקי וואו... או מיי גד! אמאל'ה.. הייתי עכשיו בחנות בגדים ו"זכיתי" לראות את עצמי ב-360 מעלות דרך 2 מראות. המראות נסדקו מהבהלה. אני לא יודעת כמה אני שוקלת כי אני לא נשקלת מהפחד, אבל אני יורדת שבחודשיים שלושה האחרונים אני די אוכלת מה שבא לי (חשוב להבין שזה גם פסיכולוגי היות ואני באה מרקע של דיאטות בלתי פוסקות ואימוני כוח וריצות וכל הבלגן הזה). בקיצור קיבלתי תמונה מלאה של מה זה להיות "מלאה" (בלשון המעטה). אני לא מזהה את עצמי. הגוף שלי ע נ ק. מפחייייייד. קשה לעיכול. התקשרתי לבעלי בוכה כולי בהתקף חרדה. הוא ניסה להרגיע. הבטיח שזה ירד והכל יעבור. אמרתי לו משפטים שאני לא גאה בהם אבל תכלס הם נכונים..... שאחרי הלידה (אני בשבוע 39 כן?) אני ארצה להיפגש עם אמהות בכל מיני חוגי תנועה או סתם לפגוש חברים כדי לא להיות לבד, אבל כשאני כל כך ענקית אני מתביישת וחסרת ביטחון ולא מסוגלת לשאת חברת בני אדם... אני יודעת שזה משהו דפוק אצלי. הוא אמר לי בעצמו - מראה חיצוני זה לא הכל את יודעת? יש לך עוד הרבה דברים להציע לעולם, ואני יודעת שהוא ממש ממש צודק, ובכל זאת, אני ממש ממש מפחדת להיראות כך בציבור האנשים. אני יושבת כרגע בקניון וממש בוכה....זה עלוב לגמרי אבל לא מצליחה לעצור את זה....