מחר מתחילה שבוע 27 .. מי כמוני ?

המשפחה של בעלי לא סובלת אותם אוף כל שישי איתם זה פשוט סיוט אנשים לא רגישים עמחה הזויים האמא מעשנת לי על הפרצוף שאני בהריון לא יכולה לסבול אותם בעלי שונה מהם ב180 מעלות וכל פעם שאני אומרת עליהם משהו הוא נפגע ולוקח קשה למרות שיודעת שהוא מבין שהם לא בסדר. אוףףףףףףף עכשיו כל החיים ככה למי יש כח לזה😭😭😭😭

ילדתי בשבוע שעבר ואני לא מניקה מלא רציתי לשאול מה אתן אומרות... אני עכשיו מרגישה צמרמורות וקור ולקחתי כדור אופטלגין השאלה אם כדי להניק או לתת בקבוק?

וואי בנות עזרהה מי ערה? אני שבוע 41, התחילו לי צירים היום ומלא הפרשות צהובות ריריות עכשיו קמתי בלילה הרגשתי טיפה רטוב וזה מה שהיה על התחתון (סליחה!!!!!!) זה נראה לכן ירידת מים? לנסוע למיון? לא יודעת מה לעשות.

נורא מפחדת מסימני מתיחה.. אומנם אני רק בשבוע 6 אבל הבנתי שככול שמתחילים למרוח קרמים מוקדם יותר, ככה הסיכוי למנוע אותם גדול יותר... אז יש למישהי משחה ממומלצת נגד סמני מתיחה? משהו שניסיתן ובאמת עובד?

חייבת לפרוק הריון שני שבוע 28 ואתמול פשוט התפרקתי בבכי מטורף מהתסכול של שלפוחית רגיזה אחריי ההריון הראשון והלידה קיבלתי "מתנה" ואובחנתי בתור אחת שסובלת משלפוחית רגיזה לא,לא בורח לי שתן על זה הצלחתי לעבוד עם תרגילים זה לא העיניין אצלי זה מתבטא במתן שתן באופן דחוף כל 10 דק אז הפתרון היה כדורים ובאמת אני יכולה להגיד שזה שינה לי את החיים ממצב שלא יכלתי לזוז מהבית למקום שאין בו שירותים סוף סוף הצלחתי לצאת עם הילדה שלי לגינה ולשהות שם במשך כמה שעות בלי להתפוצץ מכאבי שתן אבל הנה הריון נוסף ברוך השם ואסור לקחת את הכדורים האלו בהריון והנקה אז הייתי חייבת להפסיק ולאט לאט הרגשתי את זה חוזר בהתחלה כל עוד היה חורף מטורף וקורונה זה לא הורגש כי הצורך לצאת מהבית למקומות פתוחים ולטייל עם המשפחה לא היה אבל עכשיו נגמר החורף אני רק חודש 7 ויש לי עוד דרך ארוכה עד שאגיע לשלב שוב של כדורים והילדה שלי פשוט בכתה לי אתמול שהיא רוצה לגינה הדבר הכי פשוט שיש בעולם ואני לא מסוגלת לעשות אותו איתה אני כל 10 דק רצה לשירותים אני סובלת פיזית ונפשית ואין לזה שום פתרון חוץ מלסבול בשקט כל אמא בגן שמדברת איתי על זה לא יכולה להבין אותי אני מרגישה שאני האישה היחידה בעולם שסובלת ככה לפניי כמה ימים קניתי בקבוק שתן כמו זקנה מסכנה בסופר פארם לנסיעות כי הגעתי למצב שבנסיעה של מעל 20 דק אני ממש בוכה מהכאב אני מרגישה חסרת אונים והכי כואב לי שאני לא מצילחה להתנהל עם הגדולה שלי בשום צורה כל הפעילויות הרגילות שהיינו עושות פשוט לא אפשריות אפילו בהצגה מסודרת עם שירותים מחוץ לאולם הייתי צריכה לעזוב אותה 3 פעמים באמצע הצגה או סרט אני לא מבקשת כאן פתרונות מכן יודעת שאין כאלו רק פורקת את נשמתי אחריי לילה של בכי