לפעמים אני מרגישה חרא אמא שאין לי סבלנות לתינוקת שלי מספיק אני מאוווווד אוהבת אותך ועושה בשבילה הכל בלי עזרה בכלללל מחליפה לה, מקלחת, מניקה, מרדימה ולפעמים אני כלכך מותשת , בעיקר לקראת סוף היום שפתאום אני מבינה שאני לא כלכך סבלנית היא סובלת מרפלוקס ובוכה הרבה , רוצה הרבה ידיים, אני תמיד מעניקה לה מה שהיא צריכה באהבה ובלי תלונות אני גם ככה מרגישה רע עם עצמי, השמנתי נורא מההריון, ואני לא עוסקת במה שאני ממש אוהבת לעשות, מרגישה שכל יום אני קמה בבוקר וסופרת שעות כדי שהיום יגמר לא יודעת מרגישה רע שאני בערב בהרדמות פחות רכה איתה , יותר "צ'יק צ'אק" כזה , לא בעדינות , יותר מתוסכלת , מזכירה לי את אמא שלי שהייתה ממש חסרת סבלנות אליינו והייתה נותנת לנו לבכות שעות כי היא גם הייתה עייפה ומתוסכלת. כמובן שאני לא נותנת לה לבכות היא כל היום עליי ואני מרגיעה אותה , משחקת איתה מצחיקה אותה , אבל באותם רגעים אני מרגישה כלכך אשמה☹ סתם רציתי לפרוק, תודה למי שקראה חחח