אני אתחיל מזה שאני בהריון מתקדם ולא מפסיקה לבכות מהבוקר. ביקשתי מבעלי להראות לי את הצט שלו בןואטסאפ אם מישהי שהוא הקפיץ היום בבוקר- כמובן שלא ידעתי על זה כי מבחינתו זה לא ביג דיל ומבחינתי כן מאוד!!! מקודם הוא חזר ונחשו מה? הוא מחק את הצט איתה. אין זכר להתכתבויות איתה. אמרתי לו שאני רוצה לראות על מה היא דיברה איתו עד היום כי לפי השיחה היום (שראיתי ממש בטעות) יש לה בטחון. חייבת לציין שהיא פרחה ברמות ציצי בחוץ וכ״ו. הוא אומר לי שאני מדמיינת, צוחק, אומר שלא היה כלום וסתם מחק כי חשב שאין צורך יותר שזה יהיה שם. אני טוענת שמסתיר משהו. הוא אמר שינסה לשחזר דרך הגיבוי כדי להראות לי שלא היה כלום. מה אתן הייתן עושות במקומי? מרגיש לי מסריח מאוד ואני לא יכולה להסתכל עליו. אני מפחדת שהיה בניהם משהו. החצופה עוד אמרה לו היום: יש לי מקום אש לקחת אותך לאכול - בגלל זה הרגשתי שאולי היו דברים בעבר כי היא ממש דיברה בחוצפה ובטחון
הריון ולידההריון ולידה
💬20 תגובות

תגובות (20)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2021 בשעה 15:11
באמת שואלת? כי נראה לי שאת יודעת הכי טוב מה את מרגישה ברור שמסתיר לכן מחק ולא יודה עד שייתפס ויהיו הוכחות אישה לא חושדת סתם אישה חושדת כי היא מרגישה שמשהו קורה קל וחומר כשהיא רואה שמה שהיא הרגישה נמחק! תעשי בדק בית מאמי ואם אין לך אמון את לא צריכה להיות שם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2021 בשעה 15:14
חצופה הבחורה היא יודעת שהוא נשוי ?? מה זה לקחת אותך ?? ואם אין מה לסתיר מה הוא מוחק..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2021 בשעה 15:15
🤮🤮🤮🤮
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2021 בשעה 15:20
אם לא היה מה להסתיר לא היה מוחק….

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הנקה... משתפת ❤ עוד מעט חודש מאז הלידה ❤ אף אחד לא הכין אותי לקושי שבהנקה, רק כמה זה בריא ומחבר. נכון, זה בריא, נכון, זה מחבר, אבל למה לא אמרו שזה קשה? שזה כואב בהתחלה? שאחרי 3 שעות יתחיל גודש אם לא אניק? לי לא סיפרו את זה... לי הייתה התחלה קשה והייתי על סף ייאוש מההנקה, אילולא הפורום הזה אני לא הייתי מניקה עד עכשיו. בהתחלה זה היה שבוע, עלה לשבועיים, ועוד שנייה זה כבר חודש! לא הייתי מאמינה שאגיע לזה... לכל המניקות לעתיד, אני לא יודעת מה מספרים לכן, אבל תכינו את עצמכן לשבועיים קשים ואפילו שלושה. אני עדיין לא מיומנת וגם לא הקטנה, אנחנו לומדות לאט לאט ואני נמצאת באותה תנוחה שוברת גב שרק איתה אני מצליחה להניק. אני מחכה לרגע הזה שאוכל להישען, שאוכל להניק בשכיבה. מחכה לרגע הזה שאוכל לשבת עם כיסוי באמצע הסלון במקום לרוץ לחדר ולקחת את הכרית כי רק איתה אני מצליחה להניק. עכשיו היעד שלי הוא שלושה חודשים, שאולי יתארך גם לחצי שנה. נכנסתי לקבוצות בפייסבוק כדי לשמוע עוד בנות על ההנקה, גם שם לא ראיתי שמדברים על הקושי המטורף שחוויתי. כבר חשבתי שמתחיל לי דיכאון, לא רציתי לאכול, לא היה לי מצב רוח, הרגשתי חנוקה ומשועבדת. רק אמרו לי: "זה שווה את זה", הם לא הבינו באיזה מצב הייתי... אבל שרדתי את זה... שרדתי בשבילה הקטנה שלי. אני לא אשקר, אם לא היה גודש אולי הייתי מניקה פחות, אבל עדיין מניקה. אני לא נהנית מזה, אני נהנית מהידיעה שזה הכי טוב בשבילה ושהיא נרגעת כשהיא יונקת. גם בלילות קשה, לפעמים בא לי ללכת להכין בקבוק ושתמשיך לישון כי אני מניקה אותה לפעמים שעתיים עד שהיא נררדמת, אבל אז אני תוהה האם היא מחפשת אותי? האם היא רוצה להרגיש אותי? למה עכשיו להישבר? אז אני מניקה גם בלילה כשאני גמורה מעייפות ומתה לחזור לישון ודווקא אז היא ערה שעתיים... גם זה יעבור.
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות