חייבת לשתף אני בת 19 (כן ילדה) נשואה בשבוע 13+ בעלי הוא איש קבע בצבא ברמאללה והשטחים (מקומות סופר מסוכנים) . מלבד הדאגה אליו שאני מתמודדת איתה יום יום כל יום כל היום יש גם בדידות ודיכאון, הוא חוזר לבית כל חמישי לפעמים במקרים נדירות גיחה קטנה באמצע שבוע לפעמים סוגר שבתות ואת שאר הלילות אני ישנה לבד... חייבת לציין שאני נכנסת לדכאון עמוק עם עצמי שאני כל לילה לבד (ביום פחות מרגישה את הבדידות כי אני משתדלת להעסיק את עצמי אני לא עובדת) אבל הלילות האלה של לישון במיטה ריקה והמחשבות האלה שהוא נמצא בסכנות חיים יום יום פשוט מטריף אותי! אני פשוט לא רוצה שיגיע הלילה ואצטרך להתמודד עם הדכאון הזה! את התחושות האלה אפילו לו אני לא מספרת ולא לאפחד כי כזאת אני תמיד שומרת בלב.. אם למישהי יש עצה בשבילי איך להתגבר על הדכאון הנורא הזה וההרגשה של הלבד כל הזמן אני מאוד אשמח

סיפור הלידה שלי הייי אז אחרי שהתאוששנו מספרת לכם את סיפור הלידה השלישית שלנו: ביום א' הגעתי למוקד עקב הפרשות דמיות בבדיקה לא היו צירים אך היתה פתיחה 2.5 והרופא החליט לשלוח למיון עקב הנתונים. בשעה 21:00 הגעתי למיון בתל השומר הצירים טיפונת התגברו אך עדיין לא סדירים בדיקת רופא עדיין אותה פתיחה.החליט על זירוז ולהישאר עקב הדימום. כאן התחיל הסיוט ולרעת מיון יולדות תל השומר מה שהלך שם זה פשוט לא נורמלי מהשעה 21:00 אני ממתינה להיכנס לחדר לידה שעות על גבי שעות עברו הספיקו לרדת לי המים הצירים נהיו בלתי נסבלים אני מתחננת בוכה לחדר ואין עם מי לדבר יחס מזלזל לא נתקלתי בדבר כזה שני ילדים ילדתי שם מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו אני עם פתיחה 4.5 ירידת מים צירים ואחות אחראית לא מעבירה אותי לחדר לידה. עד שהתייאשתי החלטתי איך שאני לעבור בית חולים בכיתי את נשמתי מכאב וייאוש ואז הגיע אחראי חדרי לידה לקח אותי תחת חסותו וסוף סוף נכנסתי לחדר לידה בשעה 12:15 לאחר 15 שעות המתנה מפורטות עצבים. לאחר מכן הכל זרם ממש ממש מהר צירים כואבים כואבים אפידורל שהציל לי את החיים 4 לחיצות והנסיכה ב15:44 היתה עליי. כמובן ששווה כל סבל ייאוש כאב. מאחלת לכולכן לידה קלה וביידים מלאות תבחנו טוב טוב איפה אתן יולדות יחס וגישה משפיע המון. בהצלחה

בגדי הריון נורמלים??? כל מה שמדדתי פשוט עם עודף בד ברגליים וזה נראה ממש רע אולי בגלל שאני 1.57 אשמח לדעת איפה מצאתן משהו שנראה טוב זה שאישה בהריון היא לא צריכה להיראות רע(:

פוסט התפרקות #פוסט_התפרקות התלבטתי המון אם לרשום או להשאיר לעצמי ... אז היי לכולם חדשה פה קוראים לי אביטל בת 33 גרושה במהלך הנישואים עברתי הרבה אלימות אובדן של שתי הריונות שמתוכם אחת לידה שקטה של תאומים בסוף חודש שישי .. ביום הזה כל כך הבנתי שלעולם לא יוכל להיות אמא ... עברתי משבר גירושים קשה חשבתי שלעולם לא יוכל להתאהב אבל בסוף זה יגיע מהמקום הלא צפוי.. היכרתי גבר מדהים שהרצון של ששנינו היה להגיד תמשפחה בורא עולם נתן לי תמתנה הכי גדולה תהריון הזה .. הדבר הקטן שכרגע גדל בתוכי הדבר היחיד שהוא הכל בשבילי ... אם ים פחדתי לא לאבד אותו אם ים תפילות לבורא .. לאחר ים ריבים וטעויות נפרדנו היום אני אומרת שעשיתי הכל נלחמתי כל כך להשאיר אותו לדבר ללב להיגיון שלו לחזור לתקן .. הבנתי שאין שום סיכוי .. היום אני חלשה כאובה אבל יודעת שיש לי משהו בתוכי שזקוק לנפש בריאה לשניה לא עצרתי לשמוח על מה שנתן לי האל מרוב שהתעסקתי בלשמור על הכבוד של המשפחה להילחם עליו במקום להילחם על הנפש שלי ממכאובי העבר ועל האובדן ... אז מפה איך קמיים לבד ? איך מתחילים תחיים לבד? כל החיים פחדתי מהמילה אם חד הורית ? אם אני יכולה להיות אמא ? מי זה שיתמוך בי שהקושי יגיע ? החלטתי לנעול תלב סופית מלהכיר לאהוב ... בתפילות אבקש תמיד עבורו לטוב בכל אופן אבא של הילד שלי הוא לכל החיים .. הוא לימד אותי הרבה נתן לי חיים טובים הטעות שלי הייתה שנתתי למחשבות ולאנשים לנהל אותי שהפחד ישתלט...

שבוע 36+3 ..כאבי מחזור נסבלים אבל שמעירים אותי מהשינה..למשך חצי שעה בערך ואז מפסקים לגמרי ...קרה לי כבר פעמיים בשבוע וחצי האחרונים ..מה זה אומר ? סימן מקדים או שיש זמן ? כל יום מתעוררת בתחושה מתי יבוא הכאב הגדול של הצירים 😐

תינוקת בת 9 חודשים מצוננת ! מה לא עשיתי ! מי מלח , מיץ אגס מבושל , הרמתי לה את המזרון ! כלום לא עוזר . היא לא מצליחה לישון , מה אפשר לעשות עוד ?