חייבת לשתף אני בת 19 (כן ילדה) נשואה בשבוע 13+ בעלי הוא איש קבע בצבא ברמאללה והשטחים (מקומות סופר מסוכנים) . מלבד הדאגה אליו שאני מתמודדת איתה יום יום כל יום כל היום יש גם בדידות ודיכאון, הוא חוזר לבית כל חמישי לפעמים במקרים נדירות גיחה קטנה באמצע שבוע לפעמים סוגר שבתות ואת שאר הלילות אני ישנה לבד... חייבת לציין שאני נכנסת לדכאון עמוק עם עצמי שאני כל לילה לבד (ביום פחות מרגישה את הבדידות כי אני משתדלת להעסיק את עצמי אני לא עובדת) אבל הלילות האלה של לישון במיטה ריקה והמחשבות האלה שהוא נמצא בסכנות חיים יום יום פשוט מטריף אותי! אני פשוט לא רוצה שיגיע הלילה ואצטרך להתמודד עם הדכאון הזה! את התחושות האלה אפילו לו אני לא מספרת ולא לאפחד כי כזאת אני תמיד שומרת בלב.. אם למישהי יש עצה בשבילי איך להתגבר על הדכאון הנורא הזה וההרגשה של הלבד כל הזמן אני מאוד אשמח