תינוקת בת שנה וחודשיים יושנת איתי במיטה אני בהריון שבוע 21 ואני מנסה כל לילה להעביר אותה למיטה שלה איך שהיא נרדמת חזק אבל אחרי שעה שעתיים היא מתעוררת בבכי וצעקות לא רוצה לישון במיטה שלה ואז אני שמה אותה לידי וישר נרדמת ולפעמים היא ישר מתעוררת וישר קמה מהמיטה בוכה בשום פנים ואופן לא רוצה להיות במיטה שלה אפילו שאני סתם במהלך היום שמה אותה במיטה לכמה שניות כדי לעשות משהו היא ישר מתחילה לבכות ולצרוח מה עושים במצב כזה יש סיכוי עוד ללמד אותה לישון במיטה שלה או שזה כבר אבוד??
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בספטמבר 2021 בשעה 19:22
עוקבת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בספטמבר 2021 בשעה 19:23
גם הבן שלי ככה והוא בן 2.9 זה כנראה בעקבות ההריון ונקווה שיעבור אחרי זה כרגע מה שהכי חשוב לי זה לעטוף אותו ולתת לו את מירב היחס החום והאהבה לפני שבעזרת השם הקטנה תבוא והוא ירגיש ש״לוקחים״ לו את תשומת הלב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בספטמבר 2021 בשעה 19:23
עוקבת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בספטמבר 2021 בשעה 20:02
גם התינוק שלי ככה בן שנה וחצי לא רוצה בשום פנים לישון במיטה שלו מרדימה אותו איתי מעבירה אותו למיטה שלו וחוזר אלי בחזרה אולי הם מרגישים שהם צריכים יחס בגלל ההריון אני חודש שמיני והוא כל היום מחבק ומנשק אותי מחפש הרבה יחס ממני הם מרגישים ומבינים

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

עוד יום רע אני יודעת שהוא מרגיש מה שאני מרגישה,הכוונה לקטן שלי,אני יודעת שאם כואב לי הוא נפגע,אני לא יודעת כמה ואני גם לא רוצה לדעת כי לאחרונה אני על הפנים,ממתי הפכתי לכזאת תלותית?מובטלת?הפסקת לימודים? ניסיתי להחזיק את הקשר איתו כל כך בשיניים ובסוף הוא זה שנפרד מימני וזה בטענה שאני מזלזלת בעצמי,שכל פעם שאמרתי שאני לא יפה פגעתי בו,שאני לא אוהבת את עצמי ויש דברים שהוא לא יתפשר עליהם,אני מבינה שהוא אדם קשה,קשה לו להכיל רגש ושום דבר קיצוני לא מתקבל על הדעת,לפי דעתי קשר ובית זההמקום בו אפשר להיות אמתיים,להגיד שנכשלנו בעבודה,שהשמנו,שקשה לנו..כי כולנו מרגישים ככה,אפשר גם אחרת לא לדבר,לא לתקשר ופשוט ולשמור את החולשות שלנו לעצמינו.בעקרון תמיד הייתה לי חרדת נטישה,תמיד פחדתי שיעזבו אותי,להיות לבד..וזה בסדר.זה בסדר להרגיש.זה בסדר לפחד.וזה בסדר שקשה לו,אני מבינה,אני לא פיקניק ולא כל אחד יכול להתמודד איתי,אבל אני באמת אוהבת,אני טוטאלית באהבה וזה מה שפוגע בי,אני שם תמיד לפעמים יותר מידי,אני סולחת כל כך בקלות,על כל כך הרבה דברים לא נסלחים לא משנה כמה זה מנפץ את הלב שלי.האמת,בשיחה האחרונה שלנו הוא באמת חתך בי חתך כל כך עמוק ״אמרת שאת פוחדת שאעזוב אותך,בסוף עזבתי..״.סתם רציתי לשתף כי זה עוד יום רע שעבר עלי,ועוד לילה שאני בוכה,הוא לא שלח לי שהוא בבית,ולא אמר לילה טוב,לא התחבר לוואטסאפ ואני דואגת שקרה לו משהו בדרך...לא יודעת איך אעבור את הלילה..לא יודעת איך אעבור את ה6 חודשים האלו.למה עשיתי את זה לעצמי?למה לא עזבתי קודם?
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות👍3 לייקים