עוד יום רע אני יודעת שהוא מרגיש מה שאני מרגישה,הכוונה לקטן שלי,אני יודעת שאם כואב לי הוא נפגע,אני לא יודעת כמה ואני גם לא רוצה לדעת כי לאחרונה אני על הפנים,ממתי הפכתי לכזאת תלותית?מובטלת?הפסקת לימודים? ניסיתי להחזיק את הקשר איתו כל כך בשיניים ובסוף הוא זה שנפרד מימני וזה בטענה שאני מזלזלת בעצמי,שכל פעם שאמרתי שאני לא יפה פגעתי בו,שאני לא אוהבת את עצמי ויש דברים שהוא לא יתפשר עליהם,אני מבינה שהוא אדם קשה,קשה לו להכיל רגש ושום דבר קיצוני לא מתקבל על הדעת,לפי דעתי קשר ובית זההמקום בו אפשר להיות אמתיים,להגיד שנכשלנו בעבודה,שהשמנו,שקשה לנו..כי כולנו מרגישים ככה,אפשר גם אחרת לא לדבר,לא לתקשר ופשוט ולשמור את החולשות שלנו לעצמינו.בעקרון תמיד הייתה לי חרדת נטישה,תמיד פחדתי שיעזבו אותי,להיות לבד..וזה בסדר.זה בסדר להרגיש.זה בסדר לפחד.וזה בסדר שקשה לו,אני מבינה,אני לא פיקניק ולא כל אחד יכול להתמודד איתי,אבל אני באמת אוהבת,אני טוטאלית באהבה וזה מה שפוגע בי,אני שם תמיד לפעמים יותר מידי,אני סולחת כל כך בקלות,על כל כך הרבה דברים לא נסלחים לא משנה כמה זה מנפץ את הלב שלי.האמת,בשיחה האחרונה שלנו הוא באמת חתך בי חתך כל כך עמוק ״אמרת שאת פוחדת שאעזוב אותך,בסוף עזבתי..״.סתם רציתי לשתף כי זה עוד יום רע שעבר עלי,ועוד לילה שאני בוכה,הוא לא שלח לי שהוא בבית,ולא אמר לילה טוב,לא התחבר לוואטסאפ ואני דואגת שקרה לו משהו בדרך...לא יודעת איך אעבור את הלילה..לא יודעת איך אעבור את ה6 חודשים האלו.למה עשיתי את זה לעצמי?למה לא עזבתי קודם?