בעלי ואני שכבנו וכשגמרתי ראיתי שהוא חצי צוחק כזה והוא בדיוק גמר גם. אני יודעת שזה לא בגללי אבל נפגעתי... והוא שוב פעם נדלק וכמה דק עד שהוא גמר הייתי עם הראש מסובב ובכיתי. הוא אפילו לא העיף אלי מבט. הרגשתי שאני בובה שהוא משתמש בה בלבד בלי שום רגש אלי. בזמן האחרון היו בנינו דברים מאוד קשים אבל אנחנו מאוד מחוברים ואוהבים. ופתאום בפעם הזאת הרגשתי שהוא מנותק ממני לגמרי. דיברתי איתו על זה, אמרתי לו שאני נותנת את הלב שלי ואני מרגישה שהוא לא בותו מקום כמוני. אז הוא אמר שלוקח לו זמן לתת את הלב. אז מה הוא מנצל אותי? למה לפגוע בי ככה?
זוגיותזוגיות
💬19 תגובות

תגובות (19)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בספטמבר 2021 בשעה 11:05
למה ניפגעת ? תמיד אחרי שאנחנו גומרים אנחנו צוחקים מסתכלים אחד כל השני פתאום וצוחקים זה סוג של תרפיה כזו לא יודעת מען רוגע כזה ניראלי טבעי כזה אז מה הוא צריך להיות עצוב ? בעלי תמיד מסתכל עליי אחרי וצוחק וכנל אני ניראלי טבעי אל תקשי על עצמך הכל בסדר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בספטמבר 2021 בשעה 11:06
זה לא היה אחרי זה היה תוך כדי שאני כולי נפתחת אליו, מתרפקת עליו והוא מנותק ממני לגמרי. לא רגיש אלי בשיט. כמה דקות הבן אדם מזיין אותי ולא מעיף אלי מבט אחד!!!!!!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בספטמבר 2021 בשעה 11:08
גם לנו היה קטעים שבאמת או אחרי צוחקים וזה היה אחלה. פה זה בכלל לא היה משותף. הוא עושה מה טוב לו ובכלל לא עושה את זה בשביל לשמח אותי או לענג אותי כמו שגבר אוהב לעשות בדרך כלל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בספטמבר 2021 בשעה 11:12
אהה אז לא הבנתי אותך נכון זה משהו אחר שתצטרכו לדבר עליו באמת פוגע...

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

דביל, זה פשוט המילה היחידה שעולה לי לראש כשאני חושבת על בעלי לאחרונה. הייתי בטוחה שהוא יהיה אבא מושלם, כל כך מכיל, חשבתי שאני אראה גרועה לעומתו. ובפועל? איך מסבירים לטמבל שאם לתינוק בן 3 חודשים יש עצירות ובגלל זה הוא לא רגוע חצי לילה והתשובה שלו היא אז שיעשה כבר קקי ויפסיק לילל חצי לילה. ככה היה גם עם הגזים, הם נרגעו וקיוויתי שימים טובים יותר לפנינו אבל מה לעשות, זה תינוק, הוא בוכה. למה הוא לא אוהב אותו? זה הפאקינג בן שלו, הבכי שלו אמור לקרוע לו את הלב כמו שלי זה עושה, גם אני לא ישנתי ואני עייפה אבל אני לא מתעצבנת, הילד מאז שנולד לוקח אנטיביוטיקה שעשתה בלאגן בבטן ואז הפסקנו, ברוררר שתהיה עצירות או כל דבר אחר. במקום לגלות אמפתיה, הכלה, דאגה כלשהיא, הוא מתעצבן על פאקינג חסר ישע בן 3 חודשים. באלוהים באלי להעיף לו סטירההה. וזה בן אדם שוויתרתי על חברות ועל הכל בשבילו, הוא ממש לא בנאדם עצבני, הוא טוב לב ומבין אבל עם הילד הוא פשוט השתנה. מה הוא ציפה שיהיה?? שישן לילה שלם ובין ארוחות?? באמת אני לא מבינה מה הוא ציפה מפאקינג תינוק שהדרך תקשורת היחידה שלו זה בכי??? אולי אני לא מבינה משו? סבלנית מידי??? כשהוא בוכה אני רוצה לבכות איתו, מתחננת לאלוהים שיעביר לי את הכאב והחוסר נוחות שלו, שאני אשא את זה רק שיהיה לו טוב, ואבא שלו?? מתעצבן שהילד בוכה כי כואב לו. שמישו יסביר לי איך זה יכול להיות?? כמה פעמים הסברתי ודיברתי, ניסיתי לגרום לו לרגשות אשם על הכעס שלו, אמרתי לו תאר לעצמך הוא קטן וחסר ישע, רק 3 חודשים בעולם הזה לא מכיר שום דבר אחר, סומך עלינו ההורים שלו, אנחנו הקצה אור שלו בעולם הזה, ובמקום לתת לו את הרוגע והשלווה שהוא כל כל זקוק לה, הוא מגיב ככה. נישבר לי הלב פשוט זה כל מה שיש לי להגיד ונימאס לי כבר לבכות ולאכול חרא. כואב לי על הילד שלא מבין או יבין למה אבא שלו לא אוהב אותו. זהו פרקתי.
זוגיותזוגיות
💬9 תגובות👍3 לייקים