פיטורים? היי , אני בת 22 בשבוע 8+2 הריון ראשון ואני מרגישה על הפנים , ברמה שכל שעה אני מקיאה , מתפתלת מכאבים ודקירות ולא ככ מצליחה לאכול . הודעתי שמחר לא אוכל להגיע לעבודה כי אני סובלת מכאבים והבוס פשןט נזף בי שאני לא יכולה לעשות מה שאני רוצה , וקבע עובדה שאני כן מגיע מחר . אני יכולה בעיקרון להוציא מחלה ולעשות דווקא אבל אני לא כזאת . הוא יכול להזמין אותי לשימוע על כך שאני לא מגיע ? ועוד שאלה , אני עובדת במקום עם מלא אבק ועבודה שדורשת המון תזוזה , יש לי אפשרוץ להוציא שמירת הריון כבר עכשיו ?

היי חייבת לשאול רק גיליתי שאני בהריון המשוער הוא שבוע חמישי הבנתי שאני אמורה להרגיש כאבים בחזה וקצת בחילות וכרגע אין את אחד הסימנים האלה האם זה תקין ?

היי במות באיזה גיל נותנים דיסה של מטרנה?

חייבת לפרוק , אני שבוע 12 עכשיו שחזרתי מעבודה יצא לי להסתכל בפלאפון של בעלי ואני רואה בחיפוש בפייסבוק שלו שהוא חיפש מישהי שיצא איתה לפני שאלתי אותו למה הוא חיפש אותה והוא התחיל התגונן להתעצבן אני רוצה להתגרש לא רוצה אותך יותר יאללה קחי את הדברים שלך אני לא מפסיקה לבכות נימאס לי שכל ריב שהוא מעיף אותי מאיים עליי שיתגרש זה פוגע כואב לי כבר הנשמה ואין דרך אני מרגישה שהוא באמת לא רוצה את זה אבל למה הוא ניזכר עכשיו דווקא שאני בהריון להתנהג בצורה כזו , מה הפתרון לקום וללכת אני מיואשת לא רוצה להיות במקום שאני לא רצויה בו

האם אפשר לקפוץ על כדור פיזיו כשהעובר עוד מצב עכוז? שבוע 36,5

ויכוח עם בן זוגי… אשמח לדעתכן אנחנו ביחד 4 שנים ומאורסים עם ילד בן כמה חודשים. טבעת האירוסין שהוא קנה לי נקנתה כשלא הייתה לו עבודה ולכן היא מאוד מינימלית, יהלום של 0.4 קראט וזהו. כשנתן לי אותה מאוד שמחתי והודיתי לו כמובן על ההשקעה. היום המצב הוא שונה, הוא עובד כבר כמה שנים, מרוויח טוב. בשנים שהיינו ביחד והוא לא עבד אני תמכתי בו 100%, שילמתי שכר דירה וכל החשבונות ומעולם לא ביקשתי ממנו שקל וגם עד היום לא ביקשתי שיחזיר לי, למרות שבאותה תקופה השתכרתי נורא מעט וכל הכסף שלי הלך על הוצאות המחייה שלנו. לא רק זה, עצם העובדה שגר איתי והיה יושב בבית כל היום עם מזגן גם גרם להוצאות שלי להיות גבוהות יותר מאשר אם הייתי חיה לבד. מעולם לא אמרתי מילה. הוא אף פעם לא קנה לי כלום חוץ מאותה טבעת, לימי הולדת שלי לרוב מביא לי עציץ או זר פרחים. בחיים לא קנה לי אפילו חולצה בקניון ועל כל החופשות שלנו שילמנו חצי חצי מדוייק. כנ״ל הוצאות מחייה היום מחולקות שווה בשווה. בשונה ממנו, אני כל יומולדת שלו הוצאתי בשמחה ובכיף כמה אלפים על מלונות ודברים מפנקים אחרים. הייתי בטוחה שאחרי הלידה אקבל ממנו סופסוף מתנה שווה ועברו כבר כמה חודשים וזה לא קרה. חשבתי שאולי לא יודע, אז ביקשתי ממנו ספציפית טבעת עם השם של הילד שלנו כמתנה ללידה והוא בתגובה אמר שזה בזבוז כסף. כל החברות שלי התחילו להתארס בשנה האחרונה וקיבלו טבעות נורא נורא יפות, אני התחלתי קצת לקנא ושאלתי אותו למה שעכשיו, כשהוא מרוויח יפה וגם לא קנה לי מתנה מעולם, ישדרג לי את הטבעת לאחת כזו שאני אוהבת (מה שהוא קנה לי לא היה הטעם שלי אך הלכתי איתה בגאווה). הוא בתגובה המשיך עם המנטרה של ״זו הוצאה מפגרת אני מעדיף לקנות לך טלוויזיה יותר גדולה״ אמרתי שאין לי שום עניין בטלוויזיה ואם כבר לדעתי טלוויזיה זה בזבוז כסף. הוא קנה לעצמו לא מזמן מחשב סופר משודרג בכמעט 10 אלף ש״ח והוא אפילו לא נוגע בו. למה קנה? כי בעבודה הבאה ״יבקש לעבוד יום אחד מהבית״. אמרתי לו שכמו שהוא נהנה לקנות דברים טכנולוגיים, אני אוהבת תכשיטים ולא העזתי לבקש מעולם. אני לא מבקשת שיקנה לי עכשיו יהלומים כל יומולדת, אלא שיקנה לי טבעת אחת יפה שאשמח ללכת איתה כל החיים. הוא רק ממשיך להגיד שזה מטומטם ושיהלומים לא שווים כלום ושמעדיף לקחת אותי למלון. כל ההסברים שלי שזה לא אותו דבר עלו בתוהו. כולם שואלים אותי מה קנה לי ללידה ואני מתביישת ואומרת ש״עוד לא בחרתי משהו״. אני אחדד שוב שהוא מבוסס טוב כלכלית, כך גם משפחתו. זה לא משהו שעכשיו יכביד עליו ויצטרך לשלם בתשלומים כל חייו, זה נטו פרנציפ שהוא לא מאמין ביהלומים וזהו. האם להמשיך להתעקש או לעזוב את זה? קשה לי לדמיין כל חיי להמשיך לקבל עציצים 😔