שלא תבינו לא נכון..החיים שלי טובים יש לי בעל מדהים ומשפחה תומכת משני הצדדים... אני רק מרגישה ככה עם עצמי..אני רוצה לחזור לעצמי ולהפסיק לכעוס על העולם..איך עושים את זה?

אני מרגישה ככה

זה דיכאון אחרי לידה. היה לי גם ורק חשבתי על נקיון הבית ובישול וטיפול בתינוק ושאני צריכה להספיק הכל ומגיע הלילה ואני עוד על הרגליים ואין לי זמן לטפח את עצמי או לצאת. תנסי יותר לצאת .. תדברי עם גורם מטפל תבקשי מהקופה לדבר עם פסיכולוג . תפרקי ואל תדחיקי.. אני לא טיפלתי בזמן הבן שלי הגיע לגיל שנתיים והיתי גרה עם חמותי. כל היות מתמרמרת.. התחלתי לבקש עזרה ולדבר עם הקרובים אליי ועדין מרגיש שיש לי קצת. היום הבן שלי בן 4 . והחיים שלנו נראים אחרת.

מרגישה שאני כתבתי את הפוסט !! מבינה אותך כלכך אני כל היום רבה סתם עם אנשים כי אני פשוט עייפה ואין לי כוח לאף אחד, בעלי הכי מדהים בעולם לא מחסיר כלום ממני ומהילד וברוך השם יש לי עזרה מכל כיוון, אבל ברגע שהעזרה הולכת אני נשארת לבד עם המחשבות של טוב מה עכשיו ? וככה כמו רוטינה שחוזרת על עצמה, זה קשה ברמות לגדל תינוק במיוחד כשהוא תינוק וצריך אותך 24/7, מה שאת מרגישה הוא לגמרי טבעי, אבל מיום ליום הבייבי גדל ואת תתחילי לאט לאט להיקשר אליו כשיתחיל לחייך ויתחיל קצת להעסיק את עצמו עם משחקים או אפילו איזה צעצוע שיאהב ואת תראי שהוא יהיה פחות תלותי למרות שיצטרך אותך, הזמן עושה את שלו אני מבטיחה לך ❤️ ואם את מרגישה שאת חווה דיכאון אחרי לידה באמת כדאי שתדברי עם גורם מוסמך וככה תעברי את זה יותר בקלות