מלונית היי, אשמח להמלצות על מלוניות במרכז ומחירים.

לא יודעת מה יש לי כבר 3 ימים אני פשוט גמורה מעייפות ממש שבוע 24 הגיוני בגלל זה מתחיל להיות לקראת סוף הריון?

פליז עזרה. לא מזהה אותה בכלל. מילדה שאוכל טוב, הפכה לילדה שלא אוכלת כלום!!!!! אבל כלום!!!! התחילה לעשות פוזות על אוכל. כל סוג אוכל. אני כבר אובדת עצות. תעזרו לי להבין אותה. מה עושים במצב כזה???? אין לי אפשרות כלכלית להכין "ולזרוק" אוכל. אין לי אפשרות לרוץ אחריה ולהכין לה אוכל לפי השגעונות שלה. אני לא חושבת שזה נכון בכלל. מכינה לה אוכל טרי יום יום. והיא לא אוכלת כלום. גם על פסטה, אורז, קוסקוס וכריכים היא עושה פוזות. גם פירות פתאום היא עושה טובה שאוכלת.

המלצה לרופא עיניים בכללית היי בנות :) אשמח להמלצה לרופא עיניים טוב של כללית בחולון/ראשלצ/תל אביב לבדיקה הראשונית של חודש וחצי🥰 יודעת שאפשר ללכת לכל אחד כי זה סתפ בדיקה אבל אשמח להמלצה.. תודה 😍🙌🏻

אביזרים לעגלה :)) היי בנותתת, מצרפת לכן לינקים לאביזרים שונים לעגלה. אם יש לכן עוד דברים שאתן רוצות רק תגידו:) תהנוו כיסויי נגד גשם https://s.click.aliexpress.com/e/_9iEKoa מעמד לפלאפון http://s.click.aliexpress.com/e/_dT7ZZMq מתקן לכוס/בקבוק http://s.click.aliexpress.com/e/_d8WOpNo רשת להגנה מיתושים/זבובים http://s.click.aliexpress.com/e/_dSMZkpG ריפודית למושב http://s.click.aliexpress.com/e/_d7Jnq6O שמשייה https://s.click.aliexpress.com/e/_dWQ8PKt בובות מובייל http://s.click.aliexpress.com/e/_dT0xcyw

גודל הציפיה כגודל האכזבה זקוקה לחיבוק שלכן יותר מאי פעם. יודעות מה הבנתי שהכי קשה לי באמהות? שכל הציפיות שלי מהמשפחה נרמסו לי מול העיניים. לא קיבלתי תמיכה ועזרה במקום שהכי ציפיתי לקבל. מרגישה שאני לבד בתמונה ויכולה לסמוך רק על עצמי. אולי אם היה לי את ההבנה הזאת מהתחלה, לא הייתי מצפה ליותר מדי מהסביבה וככה גם לא הייתי מתאכזבת. ההורים שלי: רוצים לעזור כשהם רוצים לעזור. ולא כשאני צריכה את העזרה. היום היה לי בוקר סיוט עם הבת שלי. בוקעות לה השיניים והיא בוכה ללא הפסקה ורק רוצה ידיים. אמא שלי קופצת לבקר אותנו בבוקר (מסתבר שמתחילה לעבוד מאוחר ויש לה כמה שעות פנויות). היא רואה שאני מנסה לאכול ארוחת בוקר תוך כדי שאני שמה סרט מצויר לבת שלי כדי לאפשר לעצמי לפחות 2 דקות של שקט אחרי שעה שלמה של בכי. במקום לנסות שניה להיות עם הילדה, היא אומרת "טוב, אז אם הילדה רואה סרט מצויר, אני אשב לדבר איתך קצת". אבל אני רוצה את שתי הדקות של שקט שלי!!! רוצה לסיים את הארוחת בוקר שלי. אין לי כוחות נפשיים לשיחות על הבוקר! אני זקוקה שמישהו יהיה עם הילדה כדי שאני אסיים את הביס שלי. וזהו! לא אמרתי לה כלום כמובן כדי לא לפגוע ואז הבת שלי שוב התחילה לבכות. היא מנסה לקחת את הבת שלי לשחק אבל היא ממשיכה להיות בהיסטריה ולבכות. אז אמא שלי אומרת "מה את לא רוצה לשחק עם סבתא? אז סבתא הולכת. ביי ביי" ופאקינג הולכת הביתה!!!! וזה כשיש לה כמה שעות פנויות עד העבודה. ולא, אמא שלי לא זקנה, היא כולה בת 53. סיטואציה אתמול עם אבא שלי: הביא לי לטפל באיזה משהו שהבטחתי לעזור בו. נכנס אלינו הביתה, הניח את הדברים. תוך כדי שאני קמה ומתחילה ללכת לכיוון הדברים האלה, הבת שלי מתחילה לבכות (כבר אמרנו שיניים?). מצפה שאבא שלי יהיה איתה בזמן שאני מטפלת בדברים שלו ואז הוא אומר "טוב, אלך לנוח". ופשוט הולך הביתה!!!!! ודבר אחרון ולא פחות כואב. ההורים שלי בעלי. הם תמיד חלמו על נכדה. אבל מילדים אחרים היו להם רק נכדים בנים. כשהם גילו שאני בהריון עם בת, לא הפסיקו להגיד לי דברים טובים. כשהבת שלי נולדה- קנו לה מתנות, באו לבקר, רצו לראות אותה. לא האמנתי שהיחסים בינינו כל כך השתפרו בזכות הבת שלי! הערכתי את זה בטירוף והתרגשתי מזה. וכל זה עד ש.. גילו שאחת הבנות שלהם בהריון עם בת. מאז: לא מתקשרים לא יוזמים פגישות (גם אחרי שאנחנו באים לבקר אותם) כשהייתה מלחמה (11 ימים, מה שהיה לאחרונה) הפציצו ללא סוף את העיר שלנו, הם אפילו לא התקשרו לשאול לשלומנו!!!!! זה כל כך פוגע ומעליב!!!! הבת שלי לא בובה שנותנים לה יחס רק כשאין בובה אחרת בתמונה. אני כל כך פגועה, כועסת, רותחת מעצבים ובעיקר מאוכזבת ובוכה. במקום שבו הכי מצופה לקבל תמיכה, הבנה ואהבה ללא תנאי- קיבלתי רק אכזבות. בוכה כל הבוקר ולא מצליחה להירגע.