סקירה מורחבת, רופא מזעזע! חייבת לשתף אתכן בנות, רק כדי שתלמדו מהטעות שלי ופשוט תבדקו טוב טוב למי אתן הולכות ולא לקבוע תור אקראי בלי לדעת מה מצפה לכן. עשיתי סקירה שנייה עכשיו אצל רופא במכבי שלא אציין את שמו ע״מ לשמור על כבודו. הגעתי עם אמא שלי שכל כך ציפתה וחיכתה לבדיקה, פעם ראשונה שהיא נוכחת באולטרסאונד מתקדם בימנו אנו. נכנסו לרופא ממורמר. לא מסביר פנים בכלל. אדיש בטירוף.. בדק הכל וכל שאלה ששאלנו עשה פרצוף כזה כאילו ״מה אתן רוצות מחיי תנו לי לעבוד בשקט״. באיזשהו שלב הוא אמר שהוא רוצה לראות את היד השנייה של העוברית אז הוא התחיל ממש לדפוק לי על הבטן עם המכשיר באגרסיביות כדי שהיא תזוז. זה היה מוזר, מודה, אבל צחקנו מזה.. ואז הוא כזה המשיך יותר באגרסיביות ואמר ״אני מוציא את התסכול שהבאתי מהבית״ (בטוחה שהוא היה רציני איפשהו). פתאום היא ממש זזה כי בכל זאת.. הוא קצת ניער לי את הבטן בטירוף.. והצלחנו לראות את היד. מה שבאמת מבאס מכל הסיפור זה שהוא הראה לנו רק זווית אחת של הפנים, שראו ממש בבירור!! וסוףסוף התרגשתי כי ראיתי פנים ברורות בתלת ממד ולא איברים בשחור לבן.. בעלי לא בארץ ולכן אמא שלי הגיעה איתי, וכמו שיצאתי מהסקירה הראשונה חשבתי לתומי שהוא ישמור את התמונה היחידה שהוא לקח מהפנים שלה אבל נחשו מה?. הוא לא שמר!! ואין לי שום תיעוד מרגש לשלוח לבעלי.. התבאסתי ממש. כמובן שהכל בפרופורציות כי אני שמחה מאוד לדעת שהבדיקה תקינה וזה הכי הכי חשוב. מה שמבאס הוא שפספסתי את חוויית הבדיקה שכולן מספרות עליה. ולכן, ממליצה לכן בחום לקרוא ביקורות.. אני עשיתי את זה עכשיו כשהגעתי הביתה והזדעזעתי. אין עליו ביקורת חיובית אחת אפילו!!!. אז להריון ראשון שכל בדיקה אמורה לרגש בפני עצמה זה באמת הייתה חוויה מבאסת... פשוט תלמדו מזה. אבל הכי הכי חשוב שהכל תקין ולכן אני לא לוקחת את זה יותר מדי קשה. פרופורציות💖

סיפור הלידה שלי.. אז ככה: לידה שלישית אחרי 4 וחצי שנים ,כולי מלאת חששות ופחדים מאיל אעבור את הלידה הזו המשוער היה 10.3 , ב6.3 אחרי שמספר ימים הייתי עם צירים לא סדירים כואבים החלטתי לנסוע למיון להיבדק כי הכאבים הרגישו בלתי נסבלים,הגעתי למוניטור עם צירים סדירים ויפים פתיחה סמ וחצי ומחיקה 80 , הרופא אמר שנחכה יומיים עד יום ראשון למשוער ואז נעשה זירוז עם סטריפינג אם לא יתחיל לבד, ככה העברתי 2 לילות של צירים כואבים שהמשיכו להיות סדירים אבל לא הצטופפו ולא התגברו, היה קשה ,ב9.3 ב11 בערב אימא שלי נסעה הביתה ואני אמרתי אתקלח ואעלה לישון , סידרתי וניקיתח את הבית והפעלתי דוד ב12 בלילה התחלתי להרגיש שהכאב נהיה כואב וחד יותר וצפוף יותר, כל שנייה הלכתי לפיפי הרגשתי לחץ בבטן תחתונה וכאב חד , התחלתי לתזמן והם אכן היו נראים רציניים מאד , בכל ציר התנועעתי התהלכתי בבית ובעלי במשמרת לילה , ב1 בלילה באחד מהפיפי שהלכתי לפיפי תוך כדי הצירים יצא הפקק הרירי! לראשונה בחיי ראיתי אותו בדיוק כפי שמתואר : הפרשה דמית חומה עם ריר, לאחר מכן כל פיפי היה מלווה עם ההפרשה שנהייתה כבר דמית יותר, והצירים נהיו חדים וארוכים יותר , ב1 וחצי התקשרתי לבעלי שיגיע כי נראה לי שאנחנו יולדים , משכתי עד 2 בלילה כשהגיע , נכנסת למקלחת והמים קפואים ,המתג של הדוד נשרף , אז שטפתי את עצמי וחפפתי את השיער התאפרתי קצת התגלחתי חח בקיצור כאילו יוצאת לדייט , בעלי הגיע השארנו את הקטנים לישון בבית ונסענו למיון , בשעה 2 וחצי בבדיקה במיון יולדות: פתיחה 5 ראש ממש למטה ב0 והצירים נעלמו! אין צירים במוניטור! רק כואב מידי פעם , הערכת משקל 3300 עולים לחדר לידה מיילדת מקסימה ורגועה מקבלת אותי שוב מרגישה שיוצא לי פיפי והכאב חד ואין צירים רציניים במוניטור ואני מבקשת כדור להתנועע עליו, מביאים לי אני יושבת על הפיזיו וקופצת תוך כדי כאב ומרגישה כל הזמן פיפי עושה פיפי והכאב מתגבר , לפתע האטות בדופק והמיילדת בודקת פתיחה 7 ומשם זהו זה נתקע , מישהי בחדר לידה קרוב לא מפסיקה לצרוח ולהלחיץ אותי אני גם ככה חוששת ופוחדת מהלידה הכאבים כואבים הזמן לא עובר נראה כמו נצח אני צורחת כועסת שכואב לי והמיילדת דורשת שלא אקום מהמיטה כי לא נראה טוב הדופק של העובר ומציעה לפקוע מים אומרת שזה ייקדם אבל אני מפחדת פחד מוות מהצירים שלא יהיו כואבים יותר איך שהיא יוצאת מהחדר אני בורחת מהמיטה ומקפצת בחדר מכאב , היא חוזרת שוב בגלל האטות בדופק רואה אותי על הכדור ומתעצבנת עליי מציעה אפידורל אני מסכימה היא מחברת לי נוזלים ומביאה לי טפסים לחתום אני צורחת עליה שוב שכואב לי שזה בלתי נסבל היא אומרת לי שאני אמתין תכף היא תקרא למרדים אבל בינתיים מגבירה את הנוזלים כי לא אוכל לקבל את האפידורל כל עוד לא הסתיימה השקית , בודקת פתיחה הפתיחה די אותו הדבר אומרת שנפער לכ8 סמ אבל אין הרבה התקדמות ומציעה שוב לפקוע מים ופתאום מרגישה שמטפטף פיפי !!

תוצאות העמסת סוכר 100,כל הערכים יצאו תקינים רק ערך אחד שהוא לפני לקיחת הסוכר יצא 98.3 וצריך להיות פחות מ95, אני לא יכולה לחקות לתור שלי לרופא, קראתי שזה סכרת הריון, מה עושים אם זה סכרת הריון? והאם זה מסוכן?

היום מתחילה שבוע 24, שלשום הייתי בסקירה מאוחרת (שבוע 23+5), הערכת משקל של העובר 700 גרם, יותר מתאים לשבוע 24+4. רופא טוען שזה בסדר גמור ובתוך הסטייה. במשפחה רק אבא של בעלי גבוה וגדול מבחינת מבנה גוף. סכרת - מחר עושה העמסת סוכר. אולי קרה למישהי שעובר היה יותר גדול בסקירה?

תארו לי את הדימום השתרשות שלכם ? צבע ? כמה זמן נמשך ?

****מעלה תמונה של הפרשה**** שבוע 38+4 זה הפקק הרירי או שהפרשה רגילה ? מציינת כי אין לי הפרשות בכלללל. בגלל זה מתייעצת