צריכה עידוד אני בהריון שלישי הקטן רק בן 7 חודשים והבת בת 3 וחצי אני מרגישה חנוקה ובוכה בלי סוף ממש לא רציתי להיכנס להריון ועכשיו לא מפסידה לאכול את נצמי כולם סביביב מחדירים לי שיהיה לי קשה ולמה לא נזהרתי ובלה בלה בלה , המון דיבורים ואני עייפה מזה כבר, בנוסף גח מניקה הנקה מלאה וזה קשה עוד יותר
הריון ולידההריון ולידה
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביוני 2021 בשעה 19:08
אני ידבר איתך הכיייי פתוח שיש, כדי לנסות לעודד אותך קצת, אני נכנסתי להריון ה5 שלי,אחרי שהילדים שלי גדלו קצת(4 צמודים ב4 שנים) שעברתי את הקושי כביכול של הלילות והקטן שלי השנה עולה לגן עייריה,בהתחלה הרגשתי שסוף העולם,ממש ככה, בכיתי את נשמתייייי,אמרתי עד שסוף סוף עברת כביכול את הקושי,אחרי ש4 שנים עבדת כמו חמור, אבל עם הזמן שהייתי מגיעה לבדיקות,נקשרתי לתינוק שלי ואמרתי לעצמי השם שלח לי אותו עם כל הקושי,אני חזקה ואתמודד! אז יכולה להגיד לך שזה טבעי ובסדר מה שאת מרגישה ותהיי בטוחה שהשם לא שולח משהו שלא תוכלי להתמודד איתו,תזכרי בסוף הכל עובר, גם הקושי,הכלללללל והם גדלים כל כך מהר אז תנשמי עמוק,והכלללל יהיה בסדר!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביוני 2021 בשעה 19:10
ממשש תודה לך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 ביוני 2021 בשעה 19:15
אנונימית אני בהריון שלישי גם. הגדולה בת שלוש וחצי הקטנה בת שנתיים והייתי עם התקן! כגיליתי חשבתי שקורה לי משהווו. הרגשתי שלא מסוגלת לעמוד בזה אבל כמו שסנדרה אומרת את מגיעה לבדיקות ורואה דופק ולאט לאט נקשרים לתינוקוש❤️ אני מתחילה הערב שבוע 34 ויכולה לומר לך שכבר ממש ממש מחכה ללידההה. כל ילד מביא איתו את הכוחות והברכה שלו.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת לפרוק לא נרדמת מצטערת אבל אני חייבת חיזוקים אני גם ככה בכיינית והכי רגישה בעולם אז בכלל עם ההריון הזה אין לי יום בלי בכי... קשה לי הסיטואציה שאני נמצאת בה .. אני בת 22 נשואה טרייה ובחודש החמישי להריון בעלי קצין בקבע אז אני רואה אותו פעמים בשבוע , ובגלל ההריון עזבנו את היחידת דיור שההינו משכירים וחזרתי להורים שלי. לעניין , קשה לי ממש בבית.. יש לי אח בן 17 ואחות בת 15 , לאחי כמובן יש חדר לבד כי הוא ה"גבר " בבית ואני ואחותי שיש בינינו הפרש של 8 שנים ביחד בחדר . שבעלי בא מדי פעם היא עוברת לחדר של ההורים שלי ולא לחדר של ה"גבר" של הבית . אני בתור האחות הבכורה קיבלתי חינוך קשה ולא מפונק כמו שאחיי מקבלים וזה ממש מרגיש אותי ! ההורים שלי לא היו מסכימים לי לצאת עם חברות , תמיד היו מגדירים לי זמן לעד מתי אני יכולה להיות מחוץ לבית ורק בגיל 18 הכרתי אץ בעלי ורק אחרי שהם הכירו אותו הם "שיחררו אותי קצת" ולעומת זאת יש את אחי שעושה מה שבא לו תמיד אחי כל היום יושב בבית, מזמין חברים הופך תבית , נשר מהלימודים וחרא ילד בקיצר ונחשו מה ? אני זאת שמקבלת פרצופים ועצבים מההורים שלי שהם חוזרים מהעבודה לבית מבולגן . אני שרק רוצה להתפוצץ מההריון הזה אני כבר לא מתפקדת . אני יודעת שזה נשצע מוזר אבל כן אני מקנאה באחי מקנאה ביחס שהוא מקבל מאבא שלי , מקנאה בזה שלו מותר הכל ואני כל מה שעשיתי היה כדי לרצות את ההורים שלי ! התחתנתי בפאקינק גיל 21 כי ראיתי כצה הם שמחו מההצעת נישואין וכמה הם התרגשו ואיך הם התאכזבו שהם ראו שזה לא היה חלק מהשיקולים שלי בכלל לשנים הקרובות.. אחרי ההצעת נישואין גיליתי שאני בהריון , זו היתה תקופה שבדיוק השתחררתי מהצבא , ורציתי לגלות את עצמי , עם כל האהבה לבן זוג זה הרגיש לי מוקדם מדי אז דחינו את כל העניין .. עד ש נכנסתי להריון והחלטתי להפיל , אבא שלי נשבר מזה ופיתח אלי מין אנטי כזה , הוא תמיד היה אומר שכל מה שיש לי בראש זה החברים והבילויים שלי . ראיתי שהוא מתרחק מימני אז התחלתי לשקול לסגור תאריך לחתונה רק שאבא שלי יראה שזוגיות כן חשובה לי ואני לא ילדה של "בילויים" כמובן שבעלי התלהב מהעניין .. תוך שנייה סגרנו תאריך לעוד 7 חודש .. הינה חזר לאבא שלי המצב רוח כולו מבסוט מעיף עלי אהבה .. התחתנתי ונכנסתי שוב להריון (לא מתוכנן) ידעתי שכולם מצפים לנכד ראשון גם מהצד שלי וגם מהצד של בעלי והפלה לא באה בחשבון אחרי הדיכאון שנכנסתי מההפלה הקודמת...אז הכנתי את עצמי להיות אמא , אני לא אשקר לא קל לי בכלל ואני נופלת הרבה לדיכאון סתם בלי סיבה . אני פשוט בכיינית באופי שלי וקשה לי שכל מה שרציתי זה לרצות בין היתר את אבא שלי אבל אני ץמיד אהיה הילדה השנייה שלו ואחי שהוא סתם ילד שדואג רק לעצמו הוא החיים שלו . אוף אני לא יודעת למה אני מרגישה ככה , מה זה התסביך אב הזה ולמה אחי כזה מפונק שמגיע לו הכל ? !
הריון ולידההריון ולידה
💬20 תגובות