חייבת לפרוק לא נרדמת מצטערת אבל אני חייבת חיזוקים אני גם ככה בכיינית והכי רגישה בעולם אז בכלל עם ההריון הזה אין לי יום בלי בכי... קשה לי הסיטואציה שאני נמצאת בה .. אני בת 22 נשואה טרייה ובחודש החמישי להריון בעלי קצין בקבע אז אני רואה אותו פעמים בשבוע , ובגלל ההריון עזבנו את היחידת דיור שההינו משכירים וחזרתי להורים שלי. לעניין , קשה לי ממש בבית.. יש לי אח בן 17 ואחות בת 15 , לאחי כמובן יש חדר לבד כי הוא ה"גבר " בבית ואני ואחותי שיש בינינו הפרש של 8 שנים ביחד בחדר . שבעלי בא מדי פעם היא עוברת לחדר של ההורים שלי ולא לחדר של ה"גבר" של הבית . אני בתור האחות הבכורה קיבלתי חינוך קשה ולא מפונק כמו שאחיי מקבלים וזה ממש מרגיש אותי ! ההורים שלי לא היו מסכימים לי לצאת עם חברות , תמיד היו מגדירים לי זמן לעד מתי אני יכולה להיות מחוץ לבית ורק בגיל 18 הכרתי אץ בעלי ורק אחרי שהם הכירו אותו הם "שיחררו אותי קצת" ולעומת זאת יש את אחי שעושה מה שבא לו תמיד אחי כל היום יושב בבית, מזמין חברים הופך תבית , נשר מהלימודים וחרא ילד בקיצר ונחשו מה ? אני זאת שמקבלת פרצופים ועצבים מההורים שלי שהם חוזרים מהעבודה לבית מבולגן . אני שרק רוצה להתפוצץ מההריון הזה אני כבר לא מתפקדת . אני יודעת שזה נשצע מוזר אבל כן אני מקנאה באחי מקנאה ביחס שהוא מקבל מאבא שלי , מקנאה בזה שלו מותר הכל ואני כל מה שעשיתי היה כדי לרצות את ההורים שלי ! התחתנתי בפאקינק גיל 21 כי ראיתי כצה הם שמחו מההצעת נישואין וכמה הם התרגשו ואיך הם התאכזבו שהם ראו שזה לא היה חלק מהשיקולים שלי בכלל לשנים הקרובות.. אחרי ההצעת נישואין גיליתי שאני בהריון , זו היתה תקופה שבדיוק השתחררתי מהצבא , ורציתי לגלות את עצמי , עם כל האהבה לבן זוג זה הרגיש לי מוקדם מדי אז דחינו את כל העניין .. עד ש נכנסתי להריון והחלטתי להפיל , אבא שלי נשבר מזה ופיתח אלי מין אנטי כזה , הוא תמיד היה אומר שכל מה שיש לי בראש זה החברים והבילויים שלי . ראיתי שהוא מתרחק מימני אז התחלתי לשקול לסגור תאריך לחתונה רק שאבא שלי יראה שזוגיות כן חשובה לי ואני לא ילדה של "בילויים" כמובן שבעלי התלהב מהעניין .. תוך שנייה סגרנו תאריך לעוד 7 חודש .. הינה חזר לאבא שלי המצב רוח כולו מבסוט מעיף עלי אהבה .. התחתנתי ונכנסתי שוב להריון (לא מתוכנן) ידעתי שכולם מצפים לנכד ראשון גם מהצד שלי וגם מהצד של בעלי והפלה לא באה בחשבון אחרי הדיכאון שנכנסתי מההפלה הקודמת...אז הכנתי את עצמי להיות אמא , אני לא אשקר לא קל לי בכלל ואני נופלת הרבה לדיכאון סתם בלי סיבה . אני פשוט בכיינית באופי שלי וקשה לי שכל מה שרציתי זה לרצות בין היתר את אבא שלי אבל אני ץמיד אהיה הילדה השנייה שלו ואחי שהוא סתם ילד שדואג רק לעצמו הוא החיים שלו . אוף אני לא יודעת למה אני מרגישה ככה , מה זה התסביך אב הזה ולמה אחי כזה מפונק שמגיע לו הכל ? !