חייבת לשתף אתכן ולפרוק.. ילדתי לפני חודש וחצי בן שלישי בקיסרי.. יש לי שלושה בנים.. חלקכן מכירות אותי ויודעות מה עברתי בחודש וחצי האחרונים..ההחלמה , הדבקויות , הקשר עם בעלי נעלם בגלל שלא הרגשתי טוב , נכנסתי לדיכאון מהקושי להחלים..הבטחתי לעצמי שזהו..שסגרתי את הבסטה השלמתי עם זה שלא תיהיה לי בת.. הייתה לי כמה שיחות עם בעלי על זה.. גם כשמדברין איתו הוא אומר שזהו.. ברור לי שהכל טרי ולא ניתן לקבוע עכשיו .. אבללל.. כשבעלי אומר משהו.. הןא לא ישנה את עדתו גם עוד מתאיים שנה בשבוע שבועיים האחרונים אני נורא מוטרדת.. כאילו מה לא תיהיה לי בת? שמלות , קוקו , הכלל הכללל וזה עושה אותי ממש עצובה דיברתי עם בעלי על זה..וכמובן שלא עכשין ושהכל טרי אבל הוא בגישה של זהוווו.. תשלימי עם זה.. ברוך ה על מה שיש!!! ברור לי שוב שזה מוקדם ועוד שלוש שנים אפילו הדעה תשתנה.. אבל עדיין לא יודעת אם תבינו אותי אני הרבה חושבת על זה וקצת מתבאסת