היי בנות, חברה שלי ילדה ופתאום נכנסתי ללחץ לקראת הלידה שלי אני שבוע 40+1 .. אני בגישה ללידה טבעית ללא אפידורל ואחרי הלידה שלה היא אמרה לי לעשות אפידורל מכל הלב, למרות שהיא עברה 5 לידות ללא ואני לקראת לידה ראשונה בע״ה. איך מתגברים על הפחדדדדד?? עדיין רוצה ללדת ללא אפידורל אבל מוטרדת מאוד אחרי השיחה שלנו 😩😩
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות👍2 לייקים

תגובות (16)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 ביוני 2021 בשעה 18:55
אמממממא אני 34 ואני ממש רוצה ללדת ללא אפידורל וזה לידה ראשונה אז אני תמיד מכניסה לי לראש שאומנם יכאב לי בלידה ללא אפידורל וההחלמה של מי שלא לוקחת אפידורל מהירה יותר והיא חוזרת לגוף שלה מהר יותר ולכוחות שהיו לה וזה מה שמחזק אותי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 ביוני 2021 בשעה 18:57
הכי חשוב שתהיי פתוחה להכל כי אי אפשר לדעת מה סף הכאב שלך אם תצליחי בלי אפידורל מעולה ואם לא הכל בסדר!! אל תלחיצי את עצמך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 ביוני 2021 בשעה 18:59
אני ממליצה לך ללדת בלי אפידורל זה שמים וארץ! ואני אומרת את זה מתוך ניסיון ילדתי 2 לידות עם אפידורל ולידה שלישית בלי ואין מה להשוות!!!!!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 ביוני 2021 בשעה 19:02
כל אחת חווה את זה אחרת. עם כל הכבוד להמלצות שלה וגם לתוכניות שלך... בסוף את תדעי מה טוב בשבילך כשיגיע הרגע ותראי אם את מסוגלת להתמודד עם הכאב.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

כבר לא יכולה יותר 😢 אני מרגישה שאני כבר מתמוטטת... עם בן 11 חודשים, עובדת במשרה מלאה. כל יום אני קמה ב5 וחצי בבוקר וחוזרת הביתה בשעה 5 וחצי בערב לפחות... כל הטיפול של הילד נופל עליי כי בעלי סטודנט, חוץ ממקלחות שלו ומדי פעם כלים שהוא עושה. הכל, כביסות בישולים, קניות, סידורים, ריצות לרופאים וכמובן העבודה התובענית שלי. אני גם לא ישנה בלילה כי הוא מוציא שיניים ועם חרדת נטישה ומאוד קשור אליי. אתמול בעלי חזר בלילה ממבחן, איכשהוא ניקיתי חצי בית לבד (לא הספקתי), הקטן עוד צורח... התחלתי להתעצבן על זה שהוא לא מעורב. אני כבר לא יודעת איך זה התגלגל לשם, הוא אמר מלא משפטים שמעצבנים אותי ושנינו כבר איבדנו את זה, הוא בטוח שהוא עושה מספיק ובתכלס הוא לא רואה אותי טובעת... גופנית ונפשית בכל החיים המטורפים האלה. פשוט כל יום בשעה 10 וחצי בלילה כשהילד נרדם סוף סוף אני מתחילה לנשום ולארגן את הבית לבשל ולכבס... וגם זה במהירות כי אני יודעת שהוא שוב הולך להתעורר ב12-1 בלילה... ודיי נמאס לי! אני כבר לא יודעת באיזה שפה להשתמש כדי להסביר לו שאני לא מסוגלת יותר. לחפף עם הבית יותר ממה שהוא כבר אי אפשר. בעלי לא יכול בלי לישון 6-8 לפחןת שעןת בלילה וכל הזמן מתבכיין שהוא לא מספיק ולא מספיק בלימודים ומה נראה לו שאני אקח על עצמי יותר ממה שאני כבר לוקחת??? כרגע התפוצצתי, צרחתי, עוד מאתמול... הוא בתגובה היה מאופק (מאמינה שעמוק בפנים הוא יודע שאני צודקת) ואחרי שכבר התחרפנתי (נסו להיות חודשים על גבי חודשים עם שעתיים עד ארבע שעות לא רצופות של שינה בלילה) הוא התחרפן בעצמו וכרגע זה במצב שדיברנו על גירושין... אני פשוט מרגישה שהוא מנצל (לא בכוונה) את הטוב לב שלי ואת התכונה שלי לקחת את הכל על עצמי כשאני רואה שמישהו שאני אוהבת סובל. איך למען השם אפשר לגרום לו להתעורר ולהבין שאני סובלת ככה? כרגע הוא חושב שאני סתם לא יודעת לשלוט בכעסים שלי, אבל אני הגעתי לקצה גבול היכולת שלי להכיל אותי, אותו ואת הילד שלנו...
אמהותאמהות
💬16 תגובות