קצת פריקה , ערב שכזה שבוע 39++, אני עם פתיל קצר מתמיד. בעלי בדיוק התחיל עבודה חדשה השבוע. אין לי את הכוחות לתמוך בו כמו שהייתי רוצה בימים כאלו. ויותר מזה, אני מרגישה שאני צריכה תמיכה ועזרה יותר מתמיד. והוא חוזר הביתה, וכל פיפס מתחיל להרגיז אותי, וכל דבר שהוא עושה או מנסה אני מתעצבנת. ומשתלטת על הטיפול בבן הגדול כי אני לא מרוצה מהדרך שנעשים הדברים. סתם שמה לי מקל בגלגלים. מערערת את הסמכות שלו מול בננו. מרחיקה ממני את העזרה. לא מצליחה להביא את עצמי להעביר מסרים בצורה חיובית ומועילה. הורסת הכל. מלאת רגשות אשם במקביל לכעסים. ולא יודעת איך לשנות את המצב. מאיפה למצוא את הסבלנות, את התגובות הבונות במקום הקוטלות. ומוטרדת מלהגיע ככה ללידה עם כל הכעסים האלו. יש המון טוב והמון קושי. תסכול בלבול פחד כעס אשמה לחץ ועייפות. ניסיתי לדבר, אבל שנינו עייפים, וזה רק כמו אש שמתלקחת עוד יותר. זהו הוצאתי.

העמסת סוכר 100- התייעצות בנות התייעצות, אני צריכה לצערי לעשות בדיקת העמסה של 100 לא מסוגלת לחשוב שאהיה תקועה בקופת חולים 3 שעות. כמובן שהם אומרים שאין לעזוב את המקום. מה אומרות? מסוכן לקחת את האוטו ולנהוג כמה דקות עד הבית? או שזה בסדר? מישהו ניסתה?

בננותת עזרה פלייזז אני בשבוע 21 סובלת מכאביים חדים בבטן תחתונה פעם בימין ופעם בשמאל, ושלא נדבר על כאבי גב... הבוקר היה לי כאב חד למשך כ3 דק' לפחות... יש למה לחשוש?? במהלך היום יש כאבים אבל לא להרבה זמן כל-כך אלא למשך של כמה שניות ארוכות...

זירוז מתי מתחילים להמליץ על זירוז ? בין שבוע 41 ל42?

עם בהיריון אכלתי כמו בהמה ועליתי 20 קילו, כל ה20 יורד לבד? כי ירד לי רק 10!!

היוווש פיפי ירוק ממה זה יכול להיות??