משתמשת פורטי10 בדצמבר 2018 בשעה 20:41
קצת פריקה , ערב שכזה
שבוע 39++, אני עם פתיל קצר מתמיד. בעלי בדיוק התחיל עבודה חדשה השבוע. אין לי את הכוחות לתמוך בו כמו שהייתי רוצה בימים כאלו. ויותר מזה, אני מרגישה שאני צריכה תמיכה ועזרה יותר מתמיד. והוא חוזר הביתה, וכל פיפס מתחיל להרגיז אותי, וכל דבר שהוא עושה או מנסה אני מתעצבנת. ומשתלטת על הטיפול בבן הגדול כי אני לא מרוצה מהדרך שנעשים הדברים. סתם שמה לי מקל בגלגלים. מערערת את הסמכות שלו מול בננו. מרחיקה ממני את העזרה. לא מצליחה להביא את עצמי להעביר מסרים בצורה חיובית ומועילה. הורסת הכל. מלאת רגשות אשם במקביל לכעסים. ולא יודעת איך לשנות את המצב. מאיפה למצוא את הסבלנות, את התגובות הבונות במקום הקוטלות. ומוטרדת מלהגיע ככה ללידה עם כל הכעסים האלו. יש המון טוב והמון קושי. תסכול בלבול פחד כעס אשמה לחץ ועייפות. ניסיתי לדבר, אבל שנינו עייפים, וזה רק כמו אש שמתלקחת עוד יותר. זהו הוצאתי.
הריון ולידה
💬3 תגובות
