חייבת עזרה בת השנה וחודשיים שלי כבר ככה כמה ימים . ללכת לרופא?

לביבות ירק אני רוצה להכין לביבות ירק לבת שלי מה עדיף לטגן או לשים בתנור ואם תנור איך עושים שהן יצאו רכות

בן שנה ו8 חודשים הבן שלי הוא בן שנה ו8 ועד היום לא יודע לישון לבד הוא נרדם לי רק על הידיים שלי ומאוד קשה לי איך אני מתחילה ללמד אותו לישון לבד בלי עזרה

היי בנות עשיתי בדקית הריון ביום חמישי הבטא הייתה 101 מפחדת מיום שני שצריכה לעשות בטא שניה שהכל יהיה תקין תעודדו אותי פליז

שבוע 40 ולא יכולה לישוןןןןן הברכיים כואבות לי בטירוףף וגם האגן אז כל תנוחה שוברת אותי, גפ התחילו לכאוב לי השיניים... בלי מזגן חם לי ועפ מזגן נהיה לי כאב ראש. שמה כל דקה לשירותים או לשתות מהרגשה של התייבשות. והינה אני ערה מ4 בבוקר והפעם לא מצליחה לחזור לישוןןןןןן מה אומרות? לקחת אקמול? איך חוזרים לישון??? באלי לבכותתתת מיאושששש 😭😭😭

יולדת קיסרית זהו, מהיום יצבט לי הלב, כל פעם מחדש. כשאשמע על עוד אחת שילדה ככה סתם. נכון, זה כואב וקשה. אבל רק בגוף. את הנפש זה רק ממלא. צירים, פתיחה, זירוזים. מושגים שלא שייכים לעולם שלי. כאילו אני אמא לילדים מחוץ למועדון. אמא שידעה עד עכשיו רק ניתוחי חירום. שנמצאת מחוץ למעגל היולדות. ואחרי שנאבקה להכנס אליו, וללדת רגיל. ככה סתם כואב ומשמח- אמרו לה שלא. זה מסוכן לה. ובעצם, היא לא תהיה שם לעולם. היא לא תחוש את החיים הקטנים שיוצאים לה מהגוף. יחתכו לה בבשר, ויוציאו משם תינוק שהיא גידלה בתוכה, כשהיא שרועה על מיטת ניתוחים, נטולת כל תחושה או חלק בתהליך. ורק כשהיא תראה אותו, היא תבין שהוא יצא. לא, זה לא בשליטתה. ואז, כשכולן מתאוששות ומחייכות ומטיילות עם עגלת בית רפואה של תינוק בן יומו. היא תשתה עוד משכך כאבים, ועוד אחד. והכאב שלה רק יתחיל. היא תאבק בללכת, בצעדים איטיים. עם כאבי תופת והרבה מאמץ. היא אמא גיבורה. היא יודעת את זה. אבל אמא מסוג אחר. אמא שחלמה להפוך לכזו בדרך אחרת. בדרך הרגילה. אולי בכאב נורא- אבל כזה שהוא טבעי, שהוא נחלת הכלל. אבל כנראה שזה לא בשבילה. והנה היא יודעת, שכשתגיע לרופא, שוב הוא יספר שמסוכן עוד הריון. ושוב היא תעצור את הדמעות. ותנשום עמוק את החלום שלה. למשפחה גדולה. שאולי גם אליו היא לא שייכת... אבל אולי עוד אחד? אלוקים? אתה בטח שומע. אבל את התכניות שלך לא אדע. מה שכן, אני אמא גיבורה. אני ילדתי, בלי כל המושגים מסביב. ילדתי עם ניתוח, כאבים, והמון המון משככים. אה, ועם צלקת שתלך איתי לנצח. אות גבורה.