עזרה שמתי לב היום שהרגל של הבן שלי השמאלית נוטה הצידה והימנית ישרה ...בן חצי שנה כדאי לבדוק?

חייבת לשתף! אתמול הגעתי לשבוע 40 מאז שבוע 36 לא הייתי בביקורת או בדיקה, והרופא שלי אמר לי לעלות לבית חולים בשבוע 40 במידה ולא אלד עד אז. אז קמתי אתמול בבוקר שולחת את הילדים לבית ספר נשארת עם תינוקת בבית הבעל עובד כי הוא כרגע אחראי על כל ההוצאות.. ועובר היום חוזרים מהבית ספר יאללה ארוחות צהריים להשכיב את הקטנה חוגים מקלחות ארוחות ערב ולמיטות, אז השעה כבר מין הסתם מאוחרת הבעל חזר רק מקניות ב10 בלילה. אבל מה לעשות שאני רגועה רק אחריי שיש שקט בבית וגם רציתי את השקט הנפשי הזה בשבילי להיות רגוע לדעת שאין חגיגות כשאני לא נמצאת כי הבעל לא אחראי מספיק ומבין ויודע להתמודד עם הילדים, אז באמת שלא הייתה לי ברירה ואז נסעתי לבית חולים העמק בעפולה, עם כל הפדבקים הטובים שנאמרו פה שזה חדש ואין על הצוות חם ומבין, אז אני לפחות לא חוויתי זאת! מגיע לעמק קודם כל נתחיל בזה שאני עם צירים לא עליתי כי משעמם לי..וקיבלתי סוג של הרגשה מכולם שכועסים עליי למה באת בשעה כזאת?? ולכי תסבירי להם למה..ותלכי תגיעי מחר..ואני עם כאבים האובר שוקל כבר 3900 ועוד כל מיני הערות לא נעימות. הרגשתי שבאמת מה באתי לפה מחכה לכל בדיקה או רופאה לפחות שעה עד 5 בבוקר הייתי שם, רופאה אחת אומרת המשקל 4 קילו ואז מגיע רופאה אחרת אומרת 3900 ואז לוחצים על הבטן 4200 ובסוף שולחים אותי הביתה ואומרים לי להגיע בראשון, ועכשיו אני כאובה מאוד כועסת עצבנית אין לי מצב רוח עם דמעות! ואומרת לעצמי מה אני צריכה לחזור למקום הזה המזעזע הזה! ומה נסגר למה להגיע למצב של ניתוח אני לא מבינה, אני אומרת להם אם זה משקל כזה גדול כמו שאתם טוענים למה לא לתת זירוז ולביא אותי למצב של ניתוח, התשובה שקיבלתי זה שאין סיבה ליילד אותי כרגע... אין בעיה שאין סיבה אבל הלו זה מסכן אותי אני עם צירים אז זה שלא יצאו לי מים או לא הגעתי למצב של צרחות אז מה ללכת הביתה עדיין שכואב לי, בחיים לא קיבלתי תשובות כאלה פעם ראשונה אני בעמק ואני באמת לא יודעת מה לעשות וממתי אני צריכה להביא הפנייה בשבוע 40 מזה השטויות האלה. קיצור אחלה בית חולים.

היי בנות אשמח להתייעצות אני ובעלי (לא דתיים) ביחד שש שנים ומתוכם שנתיים נשואים, אחרי החתונה התחלנו לשמור נידה (לא כמו דתיים.. מתחבקים ישנים יחד והכל אבל לא עושים סקס בימי הנידה) אנחנו כרגע נמצאים אצל ההורים שלי ואמורים להיכנס לדירה בתחילת דצמבר בעזרת השם עכשיו אני 6 שבועות אחרי לידה- הייתי אצל רופא והכל תקין, אין לי דימום ואני בעיקרון יכולה כבר לטבול במקווה.. אבל בגלל שאנחנו אצל ההורים ולא בבית שלנו אני מתבאסת לטבול- גם כי אין פרטיות ולא בא לי להמציא סיפור או להגיד למישהו מהמשפחה שאני הולכת למקווה וגם כי אין לנו כל כך אופציה לעשות סקס אצל ההורים בחדר הקטן שלי ועוד עם תינוק.. העניין הוא שממש בא לי לשכב איתו, אני מרגישה שאנחנו חייבים את זה אחרי הלידה שחווינו ביחד (שהייתה חוויה עוצמתית וחיובית והרגשתי שהוא ממש היה איתי ועזר לי ולקח חלק פעיל) וגם אני ממש חרמנית. אמרתי לו שאני רוצה שנשכב בלי שאני אטבול ובעזרת השם שניכנס לבית שלנו נחזור לשמור כמו ששמרנו תמיד והוא ממש לא רצה הוא אמר שמבחינתו זה קו אדום והוא לא מוכן לשכב בלי שאני אטבול ומבחינתי לחכות עד דצמבר בלי לעשות סקס. בנוסף יש את עניין אמצעי המניעה שצריך להסדיר ואני לא כל כך יודעת מה לעשות מצד אחד לא בא לי גלולות זה כיבה אותי לגמרי גם מבחינה מינית וגם מבחינה נפשית ומצד שני הבנתי שהתקן לא ממש רלוונטי לי כי בעזרת השם שנה הבאה אני ארצה להיקלט שוב להריון. בקיצור איך עושים את זה? איך חוזרים לפעילות מינית אחרי לידה? צריך לחכות למחזור בשביל להתחיל גלולות? ממש בא לי עליו וזה מעבר לחרמנות זה צורך רגשי להתחבר שוב.. לדעתכן אני צריכה להתעקש שנשכב בלי לטבול ועם קונדום לפחות בפעמים הראשונות עד שנחליט או שעדיף לחכות טיפה להיכנס לדירה ולעשות את זה בצורה מסודרת עם אמצעי מניעה וכו..

תקעתי קרמבו עכשיו - עד כמה זה נורא/אסור?

זה נקרא סדיר ?

בנות עם שלייה קדמית באיזה שבוע התחלתן להרגיש תנועות?