חייבת לשתף! אתמול הגעתי לשבוע 40 מאז שבוע 36 לא הייתי בביקורת או בדיקה, והרופא שלי אמר לי לעלות לבית חולים בשבוע 40 במידה ולא אלד עד אז. אז קמתי אתמול בבוקר שולחת את הילדים לבית ספר נשארת עם תינוקת בבית הבעל עובד כי הוא כרגע אחראי על כל ההוצאות.. ועובר היום חוזרים מהבית ספר יאללה ארוחות צהריים להשכיב את הקטנה חוגים מקלחות ארוחות ערב ולמיטות, אז השעה כבר מין הסתם מאוחרת הבעל חזר רק מקניות ב10 בלילה. אבל מה לעשות שאני רגועה רק אחריי שיש שקט בבית וגם רציתי את השקט הנפשי הזה בשבילי להיות רגוע לדעת שאין חגיגות כשאני לא נמצאת כי הבעל לא אחראי מספיק ומבין ויודע להתמודד עם הילדים, אז באמת שלא הייתה לי ברירה ואז נסעתי לבית חולים העמק בעפולה, עם כל הפדבקים הטובים שנאמרו פה שזה חדש ואין על הצוות חם ומבין, אז אני לפחות לא חוויתי זאת! מגיע לעמק קודם כל נתחיל בזה שאני עם צירים לא עליתי כי משעמם לי..וקיבלתי סוג של הרגשה מכולם שכועסים עליי למה באת בשעה כזאת?? ולכי תסבירי להם למה..ותלכי תגיעי מחר..ואני עם כאבים האובר שוקל כבר 3900 ועוד כל מיני הערות לא נעימות. הרגשתי שבאמת מה באתי לפה מחכה לכל בדיקה או רופאה לפחות שעה עד 5 בבוקר הייתי שם, רופאה אחת אומרת המשקל 4 קילו ואז מגיע רופאה אחרת אומרת 3900 ואז לוחצים על הבטן 4200 ובסוף שולחים אותי הביתה ואומרים לי להגיע בראשון, ועכשיו אני כאובה מאוד כועסת עצבנית אין לי מצב רוח עם דמעות! ואומרת לעצמי מה אני צריכה לחזור למקום הזה המזעזע הזה! ומה נסגר למה להגיע למצב של ניתוח אני לא מבינה, אני אומרת להם אם זה משקל כזה גדול כמו שאתם טוענים למה לא לתת זירוז ולביא אותי למצב של ניתוח, התשובה שקיבלתי זה שאין סיבה ליילד אותי כרגע... אין בעיה שאין סיבה אבל הלו זה מסכן אותי אני עם צירים אז זה שלא יצאו לי מים או לא הגעתי למצב של צרחות אז מה ללכת הביתה עדיין שכואב לי, בחיים לא קיבלתי תשובות כאלה פעם ראשונה אני בעמק ואני באמת לא יודעת מה לעשות וממתי אני צריכה להביא הפנייה בשבוע 40 מזה השטויות האלה. קיצור אחלה בית חולים.