אני ובעלי נשואים שנה וחצי.. כבר שנה יש לנו קצת בעיות בנינו.. אנחנו מקיימים יחסים פעם בשבוע/שבוע וחצי (בגללו) ולי כבר קשה להיות איתו אני מתביישת מרגיש לי רע כאילו שהוא לא נמשך אליי אז אין לי חשק בכלל.. ודבר שני יש לו בעיה עם העבודה.. לא טוב לו בשום עבודה , אני לא עובדת כי אני בהיריון ולא מקבלים אותי. בקושי הוא עושה משכורת של 3000 שקל וגם לפעמים נשאר בלי עבודה בכלל..אנחנו עם ילדה קטנה שלא יוצא לי לקנות לה כמעט כלום הכל אמא שלי קונה לה.. ניסנו לדבר והוא ניסה להשתנות המון פעמים וזה לא מצליח.. גם דיברנו עם רב שמטפל בזוגיות וגם לא עזר, הוא רוצה אבל לא מצליח לשנות כלום..אני כבר מיואשת אני אוהבת אותו והוא עוזר לי המון וכן הייתי רוצה שנהיה זוג נורמאלי אבל כל עוד זה לא קורה.. לא יודעת מה לעשות להתגרש ולהמשיך בחיים פשוט?..
זוגיותזוגיות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באפריל 2021 בשעה 09:01
להתגרש זה הכי קל.. צריך עזרה כנראה מבחוץ.. לבנות את החיים ביחד זה לא פשוט ולפעמים צריך עזרה.. השנים הראשונות די קשות בעיקר השנה הראשונה של הנישואין
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באפריל 2021 בשעה 09:12
נופר צודקת, בנישואים יש מכשולים והכל זה בשביל לחזק את הקשר עוד יותר , הרי שום דבר לא עובר חלק בחיים והכי קל זה לפרק, אבל כל עוד יש בינכם אהבה ורצון להיות אחד עם השני, הכל אפשר לתקן ולשפר. לא חושבת שצריך לשנות את הבן זוג, אלא לחזק אותו ולהרים לו שזה יבוא מהמקום שלו שהוא צריך לדאוג למשפחה, יכול להיות שעובר עליו משהו שמקשה עליו להשאר באותו מקום עבודה, והוא צריך חיזוקים או עזרה. הכי טוב זה לבוא מהמקום של לעזור לו להתקדם ולא מהמקום של לשנות אותו כי אז הוא עוד יותר ירגיש רע עם עצמו ועוד יותר יהיה לו קשה להחזיק במקום עבודה. ואומרת את זה מניסיון רק על עצמי. כשקשה לי ורע לי ומרגישה חרא עם עצמי אני לא מצליחה להחזיק עבודות אפילו שבוע. מקווה שהמצב ישתפר בינכם ושרק יהיה לכם טוב💞
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באפריל 2021 בשעה 13:17
כמה משברים ההורים שלך עברו? כמה משברים זוגות שחיים בייחד עשרים ושלושים וארבעים שנה עברו? המון. הגדולה שלנו לעבור את המשברים. הקב״ה ישלח לכם פרנסה בשפע אם רק תאמינו. אם יש אהבה בניכם ותקשורת נכונה הקשר יכול להמריא ותעברו כל משבר ואז האהבה תתעצם! תלכי אחרי האושר שלך ולא לפחד מכלום ♥️

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

עצובה אחרי לידה מחר אהייה 3 שבועות אחרי לידה... אני יודעת שההורמונים משתגעים וזה טבעי שאהייה רגישה... אולי אני כותבת סתם כדי לפרוק כי אני מאמינה שמה שאני מרגישה זה טבעי... קודם כל בעלי ואני שומרים טהרה אז ככה שאנחנו לא נוגעים אחד בשני ומאוד מאוד קשה לי .... אני יודעת שמגע זה לא הכל וזה הזמן לחזק את הקשר הריגשי ... אבל גם אין לנו הרבה זמן כמו פעם... וגם כשיש זמן אז מאוד עייפים... למרות שאנחנו ממש משתדלים למצוא זמן לדבר וגם יצא לנו לצאת פעמיים לבד אבל מרגיש לע שזה לא אותו דבר (אנחנו גם גרים אצל ההורים שלי לזמן הקרוב לא יודעים מתי נעבור לבית משלנו אז בכלל זה שונה ) ואני בוכה כל כך הרבה פעמים כי אני מרגישה רחוקה ממנו(גם עכשיו כשאני כותבת) והלילות שמאוד קשים...ואני שואבת בינתיים כי אני לא מצליחה להניק... וכל המצב הזה שזה מצב חדש...ואני אחת שמאוד מאוד קשה לה עם שינויים ודברים חדשים... לוקח לי הרבה זמן להתרגל ולעכל... ואני מרגישה רע שבמקום לשמוח בילד שכל כך חיכיתי לו ולעזוב את הכל אני מתעסקת בבעלי ובכמה הוא חסר לי .... ואני ממש מרגישה שזה משפיע עליי... אולי זה כבר הכל ביחד אבל אני בוכה הרבה ... מרגישה רע ...ואי אפשר לצאת מהבית כל כך כי קפוא והוא ממש קטן.... וגם מרגיש לי שלא משנה כמה אהייה עם בעלי וכמה אנחנו מנסים למצוא זמן לדבר זה עדיין לא מספיק לי ואני מרגישה עדיין רע וריקה... חוששת שזה דיכאון אחרי לידה זהו ....
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות👍2 לייקים