לא יודעת מה לעשות כדי שיהיה מאושר ממני תמיד יש לו תלונות עליי. הוא כל הזמן אומר שמאוד מעריך אותי ואין נשים כמוני אבל מצד שני הוא פשוט לא מפסיד להוריד אותי ולתת לי תחושה שאני לא יודעת לעשות כלום.. בעיקר סביב אוכל. הוא שף במקור אבל לא עובד בזה עכשיו ובבית הוא לא נכנס כמעט למטבח. אני משתדלת כל יום לבשל ואם יצא שיום אחד לא הספקתי הוא מתלונן שמרעיבים אותו.. אבל מה שמפריע לי באמת זה דווקא הימים שאני כן מבשלת.. תמידדדדד יהיו לו הערות (ולא הערות בונות!!!!) הוא תמיד ימצא על מה לא לפרגן למרות שאני משקיעה את נשמתי בשבילו כי אני יודעת שהוא בחיים לא יאכל אוכל סטנדרטי ואני חייבת להיות יצירתית. ועדיין, תמיד הוא יגיד משפט מעליב על זה שאני לא יודעת לבשל אבל אז יטרוף הכל. ובאמת שאני לא עפה על עצמי אבל אני יודעת שאני כן יודעת לבשל. חוץ ממנו, כולם תמיד מבקשים ממני להיות זו שמבשלת למסיבות, ארוחות ערב משותפות וכדומה.. תמיד מבקשים ממני מתכונים שהכנתי.. ותמיד ממש מפרגנים לי. וגם הוא, אחרי שאוכל תמיד אומר לי "וואי היה טעים" אבל מראש הוא תמיד יגיד משפטים מעליבים ולא ירצה לאכול עד שיהיה ממש רעב ואז יעשה לי טובה. זה דפוס התנהגות שלו שממש פוגע בי.. זה לא רק באוכל. זה בהכל. סתם לדוגמא, כל יומולדת שלו אני יוצאת מהכלים וקונה לו מלאאא מתנות ועושה לו הפתעות שהוא יאהב ועדיין תמידדדד הוא יירד עליי על מה שקניתי.. אבל אז ישתמש בדברים שקניתי כי הם באמת טובים ונחוצים לו.. הוא מייאש אותי כבר. אין חשק לבשל או לקנות לו או בכלל לעשות בשבילו משהו.. איך אפשר שבעלי יהיה מרוצה ממני???? אני משתדלת יום יום בכל מה שאני עושה רק לרצות אותו ובסוף מרגישה שמלבד להיות מותשת זה לא עוזר בכלוםםםם

מתי אפשר לתת לתינוק ללקק ארטיק.. נגיד אני אוכל והוא מושך תיד לפה שלו ורוצה ללקק. מאיזה גיל?כמובןן לא לאכול ארטיק!!ליקוק קטנטן חח

הצילוווו שבוע 29 מחר, יש לי ממש כאבים ברגליים , מרגישה כל וריד ווריד!! בנוסף הגב התחתון כואב יחד עם המפשעות! במיוחד צד ימין, כאילו התחתון לוחץ (אבל הוא לא), כמו סכין! מישהי יודעת מה זה?

בנותתתת פליזזזז תפרשווו ליי את זה??????????

בנות אני חייבת לפרוק כל שישי אנחנו עושים ארוחת שישי אצל המשפחה שלי יושבים חצי שעה אני ואחי וההורים שלי שמבוגרים והולכים הביתה הילדים שלי בני 8 ו7 הולכים עם אחי למשפחה של אשתו ומשחקים שם יש להם שם חברים ואני נשארת לבד בחדר ובעלי בסלון אין בנינו כל דיבור לא ישנים יחד. כל מילה שניה שלי או שלו יוצרת פיצוץ בנינו. אני מרגישה הכי לבד בעולם במיוחד ימי שישי בערב ומוצאי שבת גם מרגישה ממש לבד אנחנו לא יושבים עם חברים ביחד לא מבלים ביחד רק עם הילדים כאילו הכל סביב הילדים אין דבר כזה אני והוא אנחנו גם לא שוכבים כבר אני רואה את המצב הזה וכל הזמן מספרת לעצמי תירוץ אחר למה לא ללכת לרבנות אל תגידו לי טיפול זוגי כי זה לא יעזור פשוט אין בנינו חיבור אני מרגישה בודדה ממש אני יודעת שבחוץ אין מציאות אבל מה עדיף להישאר ככה כל הזמן להיות לבד או להיתגרש ולהמשיך הלאה מה הייתן עושות?

שבוע 36+4 מי שפיר גבולי 6 אם אני לא טועה קראה למשהיא?? מה עושים במצב כזה הייתי מאושפזת לילה והיום יש לי שוב ביקרות