בנות אני חייבת לפרוק כל שישי אנחנו עושים ארוחת שישי אצל המשפחה שלי יושבים חצי שעה אני ואחי וההורים שלי שמבוגרים והולכים הביתה הילדים שלי בני 8 ו7 הולכים עם אחי למשפחה של אשתו ומשחקים שם יש להם שם חברים ואני נשארת לבד בחדר ובעלי בסלון אין בנינו כל דיבור לא ישנים יחד. כל מילה שניה שלי או שלו יוצרת פיצוץ בנינו. אני מרגישה הכי לבד בעולם במיוחד ימי שישי בערב ומוצאי שבת גם מרגישה ממש לבד אנחנו לא יושבים עם חברים ביחד לא מבלים ביחד רק עם הילדים כאילו הכל סביב הילדים אין דבר כזה אני והוא אנחנו גם לא שוכבים כבר אני רואה את המצב הזה וכל הזמן מספרת לעצמי תירוץ אחר למה לא ללכת לרבנות אל תגידו לי טיפול זוגי כי זה לא יעזור פשוט אין בנינו חיבור אני מרגישה בודדה ממש אני יודעת שבחוץ אין מציאות אבל מה עדיף להישאר ככה כל הזמן להיות לבד או להיתגרש ולהמשיך הלאה מה הייתן עושות?