אהבה... וואי כל כך קשה לי עם זה כבר! אני מאוהבת בבעלי הכי שיש ולכן מוצאת את עצמי סולחת ומעבירה על דברים שעקרוניים לי. לפעמים כי פשוט לא רוצה להביך אותו ולגרום לו אי נעימות. אני כל כך דואגת לו, אוהבת אותו ונאמנה לו ומרגישה שזה מתחיל לבוא על חשבוני! היה לנו סרט בעבר עם כל עניין הפורמט, הסברתי לו בצורה הכי יפה ומתחשבת שזה מפריע לי מאאאד ומבחינתי אין מה לנסות להמשיך ככה (הכל נעשה בצורה עדינה והכי פחות פוגעת) הוא התנצל ממש והצטער שפגע בי, הבטיח שמפסיק עם זה לגמרי וזהו. מאז זה לא היה נושא ועכשיו בערך חודש אחר כך אני מגלה שהוא ממשיך!!! יש לנו שבועות עמוסים ונפגשים בסוף יום כשכבר די עייפים, אבל עדיין! גם לי קשה, ובכל זאת בחיים אני לא אעשה משהו שאני יודעת שייפגע בו כדי שיהיה לי קל יותר... עוד דבר, ביום שישי נסענו באוטובוס להורים שלו (נסיעה בינעירונית ארוכה) לא הרגשתי טוב והייתח שקטה כזאת, ופתאום קולטת אותו עושה עיניים לבחורה שיושבת בצד השני!!! זה כל הזמן מלווה אותי ולא מסוגלת להגיד לו מילה על זה. יודעת שזה יביך אותו ממש ויש מצב שגם יכחיש ונגיע למריבה רצינית. אין לי כוחות לחיות עם גבר שלא נאמן לי במאה אחוז במיוחד אחרי כל מה שאני משקיעה באהבה הזאת, אבל לא מסוגלת! מה יהיה? אהבה זה כל כך קשה:cry::cry: פרקתי

תנועות מרובות שבוע 35+4 אמרו שבדרכ יש להם פחות מקום לזוז .. אני מרגישה שלעוברית שלי יש ימבה מקום מכאיבה לי ממש מוציאה לי צלעות מהמקום זזה בלי הפסקה אין שניה ביום שלא ערה .. לא שחלילה מקטרת על זה שמרגישה אותה אני שמחה מאוד אבל כואב ליייי חחח זה הגיוני שככ זזה בשבוע כזה מתקדם ?

גם אני אחרי *ילדתי* לא ידעתי שאפשר לאהוב ברמה כזאת *מכורה אלייה קשוות*

הריון בזמן הנקה יש מישהי שנכנסה להריון בהנקה מלאה?

חמה חייבת להבין יש בעלי עוד שלושה אחים חוץ ממנו שניים נשואים ולאחותו יש שני ילדים אחד בן 5 ואחת בת שנתיים ואני והיא הולדנו בהפרש של שבוע עכשיו ככה חמתי כל היום כפרות הנכדים שלי כפרות הנכדים שלי כל היום היא הולכת ומבקרת את הנכדים שלה בווצאפ המשפחה שלו מגיבה בוואו לילדים של אחותו ושאנחנו שולחים משהו או אומרים משהו בקושי מגיבים או אומרים משהו את הנכדים השניים הם רואים ואנחנו זה כאילו כפרה על הנכד שלי דרך הטלפון אני יכולה לספור על כף יד את הכמות פעמים שהיא ראתה אותו בכלל ושלא נדבר על לשמור עליו שבכלל לא על מתנה מאז שנולד שלא קנו ואנחנו כן קנינו לא שאני צריכה את אהבה והמתנות שלהם כן אבל זה פשוט מעצבן זה שזה לא מהילדה שלך זה אומר שהנכד פחות אהוב??? מי אתם בכלל??? ובעלי כן אומר שמפריע לו אבל הוא מדבר איתם בקבוצה וברגיל כאילו כלום כאילו לא קרה כלום וכל יום אני אוכלת עצבים וחמה רצח כי עם אני אדבר אז הוא יצא עלי ויגיד לי המשפחה שלי לא באה לך באה טוב אני רואה מה יש לך מהם מה יכול להיות לי מהם מה יש לאהוב בהם ???? אתמול הלכנו לקניון והוא שלח תמונה אמא שלו אומרת אני ממש כועסת שהם לא לקחו את אחותו הקטנה יש לו אחות קטנה בת 8 כאילו הלכנו עם המשפחה שלי למה אנחנו צריכים לקחת אותה כאב לך קחי אותה את מה אין לי משפחה כל מקום אנחנו צריכים לקחת אותה למה עשיתם בשבילי פעם משהו חצופים אני לא יודעת מה לעשות לא יודעת מה להגיד לבעלי איך לדבר איתו על זה אני כבר מתפוצץ בעצמי לא מסוגלת יותר זה יושב לי על הלב ואני אכולת עצבים שלא נותנים לי לישון את הילד שלי הם רק אומרים כפרות כפרות רק דרך המסך אבל לבוא לבקר עזבו לבקר להתקשר לשאול מה שלומו אתן צריכים עזרה כלום אז על תשחקו אותה בטלפון כפרות על הנכד שלי שונאת אותם יאו בבקשה תעזרו לי בהמלצות מה לעשות אני כבר על הסף

הריון ראשון באיזה שבוע ילדתן??