אהבה... וואי כל כך קשה לי עם זה כבר! אני מאוהבת בבעלי הכי שיש ולכן מוצאת את עצמי סולחת ומעבירה על דברים שעקרוניים לי. לפעמים כי פשוט לא רוצה להביך אותו ולגרום לו אי נעימות. אני כל כך דואגת לו, אוהבת אותו ונאמנה לו ומרגישה שזה מתחיל לבוא על חשבוני! היה לנו סרט בעבר עם כל עניין הפורמט, הסברתי לו בצורה הכי יפה ומתחשבת שזה מפריע לי מאאאד ומבחינתי אין מה לנסות להמשיך ככה (הכל נעשה בצורה עדינה והכי פחות פוגעת) הוא התנצל ממש והצטער שפגע בי, הבטיח שמפסיק עם זה לגמרי וזהו. מאז זה לא היה נושא ועכשיו בערך חודש אחר כך אני מגלה שהוא ממשיך!!! יש לנו שבועות עמוסים ונפגשים בסוף יום כשכבר די עייפים, אבל עדיין! גם לי קשה, ובכל זאת בחיים אני לא אעשה משהו שאני יודעת שייפגע בו כדי שיהיה לי קל יותר... עוד דבר, ביום שישי נסענו באוטובוס להורים שלו (נסיעה בינעירונית ארוכה) לא הרגשתי טוב והייתח שקטה כזאת, ופתאום קולטת אותו עושה עיניים לבחורה שיושבת בצד השני!!! זה כל הזמן מלווה אותי ולא מסוגלת להגיד לו מילה על זה. יודעת שזה יביך אותו ממש ויש מצב שגם יכחיש ונגיע למריבה רצינית. אין לי כוחות לחיות עם גבר שלא נאמן לי במאה אחוז במיוחד אחרי כל מה שאני משקיעה באהבה הזאת, אבל לא מסוגלת! מה יהיה? אהבה זה כל כך קשה:cry::cry: פרקתי