אין לי את מי לשתף אז אני חייבת לפרוק לפחות כאן אני ובעלי לא בטוב בכלל אני טעונה עליו ולא יודעת איך לפתוח את השיחה ולמצוא את המילים הנכונות שיבין אותי ולא יעלב ממני או שלא יחשוב שאני מקטרת ולא מתחשבת אני מרגישה שאני מתרחקת ממנו ממש.. אנחנו בתהליך של חזרה בתשובה כבר שנה וחצי והוא במהלך היום מתפלל 3 תפילות אם יוצא לו הולך גם לשיעור פה ושם וכל ערב הוא הולך לשיעור ילדתי לפני 4 חודשים והוא בחלת ככה ששנינו בבית.. קיצר הוא החליט לגדל זקן ולפי דעתי זה לא הגייני ומכוער וממש מרתיע אותי ואמרתי לו את זה והוא קיצץ קצת ויש עוד כמה דברים שהוא עושה בחזרה בתשובה שמרתיעים אותו, נכון מבחינה רוחנית הוא יותר חזק ממני אבל לא יודעת למה משו פתאום מרגיש לי שונה בו .. זה לא אותו בנאדם שהכרתי הוא יותר כבד כזה למרות שהוא השתנה הרבה לטובה משו שם מרחיק אותי ואני לא רוצה לפגוע בו ולגרום לו שבגללי הוא לא יתחזק יותר ויתקרב לבורא עולם. בנוסף אין לנח אינטמיות בכלל!! מאז שילדתי קיימנו יחסים רק פעם אחת הוא לא אחד שעוזר במטלות הבית כמו בישולים ונקיות וזה הוא עושה קניות ככה שהכל עליי ואני גם עם התינוק ואני מרגישה שאני מאבדת את זה וחייבת לברוח מכולם אני מדברת אליו מסריח כי אני טעונה עליו ולא יודעת איך לדבר איתו כבר בלי לפגוע ובעצם אני פוגעת יותר ומרחיקה יותר אני מוצאת את עצמי בשבוע האחרון בוכה הרבה ועוברות לי מחשבות של לפרק את החבילה ולהתאכזב מעצמי שהחלום על בית גדול חם ואוהב עם מלא ילדים יעלם לי ולהיות גרושה כמו ההורים שלי קיצר אני בוכה את נשמתי כרגע מנסה להרדים את התינוק שלא מבין מה יש לאמא המשוגעת שלו אוףףף איתי כוסעמק