המלצה על מנתח פלסטי בתור מישהי שתמיד היתה רזה עם חזה גדול, עכשיו אחרי 2 לידות והנקות מוצאת את עצמי חזה ללא נפח ולא אוהבת את זה בכלל. אני רוצה המלצה למנתח פלסטי. אם מישהי עברה פה הרמה/ הגדלה או אפילו הקטנה(העיקר שיראו נורמלי). יש פה מישהי??

סקס אני בהיריון, וכל יום מציעה לעשות לבעלי סקס הוא לא מציע ושאלתי למה אתה לא מציע הוא אומר לא נעים לו כי אני בהיריוון, העם תנוחות וכל זה כבר לא מחרמן עם הזמן?

חודש מבורך ושבוע טוב!! אני בהיריון ראשון בשבוע כמעט 30, בעלת תשובה די טרייה ומגששת את דרכי חחח בעלי גם חזר בתשובה ולקח את זה כמה דרגות מעליי והכל סבבה ואין לחץ אבלללל...יש לנו ממש חילוקי דעות בנוגע לבדיקה של העובר: בגלל שבסקירה השנייה היה נראה שיש מערכת כפולה בכליות (לא ביג דיל, גם לי יש את זה וכנראה עבר לו בגנים) ובגלל חלבון עוברי טיפה גבוה הרופאה אמרה שלפי פרוטוקול כדי לשלול בעיות עצבים אצל העובר, היא ביקשה ממני לבצע ונתנה הפנייה לסקירה מכוונת שלישית למערכת השתן והעצבים. עכשיו בעלי מאוד דוגל בגישה של "כמה שפחות לחטט יותר טוב תאמיני בהשם שהכל יהיה בסדר" וכו. ואני האמת ממש לא נלחצת מדברי הרופאות, אני באמת מאמינה באמונה שלימה שכך או כך הכל בסופו של דבר יהיה בסדר לטובה ואני לא באה בפחד ובחרדה לבדיקה ולא "מחפשת צרות" מה שנקרא. אני באה לבדיקה כי זה מה שהכרתי מהחיים ומהדרך שבה גדלתי: הרופאה ביקשה לבדוק לעומק ולשלול- אז בודקים. השוני מפעם הוא הגישה שלי שהיא רגועה ומאמינה אבל זה לא משכנע או מספק את בעלי והאמת שזה קצת מרגיז אותי שהוא לא מבין. אבל זה מה יש, אני זו שסוחבת את העובר בגופי ולא הוא... החיבור הוא אחר והאכפתיות כלפי העובר היא שונה (אמנם לא בעוצמה אבל באופן של האכפתיות) ובכלל ייתכן שאני לא חושבת על זה בצורה נכונה וסתם מתערפלת מכל ההורמונים או הבלבלה הכללית שאופפת אותי בחיי היומיום. ופה שאלתי אליכן. מה הייתן עושות במקומי אם רופאת הנשים הייתה מבקשת מכן לבדוק?

בנות יש כאן עוד כאלה שמאז החיסון סובלות מכאבי ראש קשים? אני שבוע אחרי החיסון השני ומהחיסון הראשון אני מוצאת את עצמי כל יום על משככי כאבים 😭😭 אין לרופא תשובה והוא לא מקשיר לחיסון לפני החיסון היה לי כאבי ראש אולי פעם בחודש ההיתי שותה בקבוק מים ועובר ***לא בהריון****

פוסט לא קשור, אבל אין לי עם מי להתייעץ - איך לוותר על ידידות של יותר מ20 שנה? יש לי ידיד ממש טוב, הכרנו בגן טרום חובה ומאז אנחנו חברים טובים, ממש ״הכי טובים״ בהגדרה. בשנה האחרונה אני מרגישה שהוא הפסיק להכיל אותי. כשהוא מתקשר הוא רק מדבר על עצמו ולא מתעניין בי וכשאני מספרת לו משהו או מחפשת עצה לרוב אני נענית בתשובות קצרות והשיחה חוזרת אליו. זה הגיע למצב שאני ממש מתבאסת לראות את השם שלו על הצג של הטלפון כי אני יודעת שהוא רק ידבר על עצמו ואני מרגישה שאני עונה כי אני חייבת. זה משהו שהתחיל רק בשנה האחרונה ואני לא יודעת אם זאת תקופה כזאת או שהוא פשוט השתנה. אני מצד אחד לא נהנית יותר להיות בחברתו ומצד שני קשה לי לוותר על קשר כזה ארוך עם בנאדם שאני בסוף אוהבת… אבל אני מרגישה שהשיחות טלפון האלה (שעה+ כל יום) מתישות אותי ואין לי עניין בהן. לדוגמה הוא נזכר רק לשאול אותי לפני שבועיים אם אני כבר יודעת אם יש לי בן או בת (אני בשבוע 29). או כשהיה את המבצע בעזה הוא ידע שבעלי במילואים ואני לבד והוא לא שאל אותי אפילו פעם אחת אם אני בסדר ומסתדרת. אבל ממש קשה לי להגיע להחלטה כזאת שלא מתאים לי הקשר הזה כי אני מרגישה שהוא תופס חלק גדול בחיים שלי… מה אתן חושבות?

שילב מוכרים כיסא בטיחות של סייבקס ?