חייבת לפרוק שלום נשים יקרות עזבתי את האתר הזה לפני שבעה חודשים! כשילדתי..... הייתי פה אתכן כל ההריון והיה לי כיף אתן מדהימות! עכשיו אני שבעה חודשים אחרי לידה.. עברתי לידה לא פשוטה.. היתה התערבות של ואקום בסוף.. היה לי דיכאון אחרי לידה והתינוק המדהים שלי החזיר רותי אותי לחיים, הוא היה האור שלי מהרגע שנולד ועזר לי להתאושש.. אחכ התפתחו לי חרדות קשות.. כשחזרתי לעבודה בתחילת החודש החרדות פחתו אך עדיין קיימות.. אני מרגישה שאני לא מצליחה לחזור לעצמי.. מהלידה הפכתי לבנאדם אחר.. הייתי בחורה מלאת שמחת חיים צוחקת כל הזדמנות ומצחיקה את כולם.. זה נעלם.. הפכתי לכבויה ושקטה.. עייפה כרונית בלי חשקים ובלי ריכוז.. אני מרגישה זומבית מהלכת .. רק הילד מחזיק אותי.. בעלי עובד קשה מאד וכמעט אנחנו לא מתראים.. הוא מגיע כשאני כבר שפוכה במיטה.. בעקבות ההארכה של החופ"ל המינוס בחשבון בנק שלי הלך ותפח אני כבר חורגת מהמסגרת ולא מאשרים לי בבנק הגדלה, ב"ה בעלי עובד קשה ומחזיק את הבית ואני מרגישה שלא תורמת כלום ולא עוזרת לו, אני כותבת לכן ויורדות לי דמעות, קשה לי מאוד עם המצב, מהלידה אני מוזנחת מאוד, לא מתאפרת, לובשת כל יום אותו בגד כי הכל קטן מהלידה או גדול מאוד כי התרחב בהריון..ואין עלי שקל עכשיו בשביל להוציא על בגדים.. קשה לי מאוד עם הכיסוי ראש ומתה להוריד אותו, פוחדת להוריד, קשה לי פשוט קשה , לא אוהבת את איך שאני נראית ומרגישה, מרגישה גם רע עם עצמי שמתלוננת בכלל ואומרת שקשה לי כי ה" נתן לי את המתנה הכי גדולה בחיים שלי-התינוק המושלם שלי שכשאני מביטה בו אני בוכה מהתרגשות! אז למה אני מתלוננת לעזאזל???!!!!! אופ אני מבולבלת עם עצמי סליחה על החפירה ותודה ענקית לכל מי שקראה עד פה המילים שלכן אולי יעזרו לי... מרגישה אבודה

גירודים בהנקה הי בנות . שלושה שבועות אחרי לידה מניקה ומשלבת סימילאק . בימים האחרונים שמתי לב במיוחד כשאני מניקה בשד ימין מתחילים לי כמו הרגשה מוזרה מציקה כזאת שמשהו הולך לי על החזה , ועל הפנים עם תוספת גירודים .. כשמפסיקה להניק ההרגשה של משהן הולך עלי מפסיקה אבל הגירודים ממשיכים בשני השדיים ולוקח כמה דק עד שנרגע . למישהי קרה דבר כזה??? בנוסף שמתי לב שב3 ימים האחרונים הוא לא מצליח לינוק כמו שצריך כאילו הוא שואב ולא יוצא כלום וכשאני לוחצת על הפיטמה יוצא .. גם במשאבה בקושי יוצא .. מה נגמר לי החלב ????😱😱😱😭

בנות שאלה אם אמרו לי בשקיפות עורפית בין 80-85% שזה בת- מה הסיכוי שזה יישאר ככה? אני בשבוע 12+4

הצלחתי לצלם🥰 היום סוף סוף מה שאני מרגישה בפנים יצא בחוץ חחח זה אומר שהצלחתי לצלם את התנועות שלו וממש שמחתי ❤️❤️❤️❤️

חמתי עד עכשיו אנחנו גרים בעיר של בעלי. שרחוקה שעה מהבית של המשפחה שלי. לפני הלידה חששתי ממש ממה שהולך לבוא, מאך שאסתדר והכול. בעלי לא הבין את החששות שלי ותמיד היה בטוח שאמא שלו תעזור. אני ידעתי שהוא לא מבין עם מי יש לו עסק.. כל ההריון נסתי בכל דרך אפשרית להסביר לו שהיא לא כל כך אכפתית ושיהיה לי נורא קשה. בפועל ילדתי ולא דמיינתי עד כמה הבחורה הזאת אגואיסטית. הייתי פשוט בהלם כל פעם מחדש.. לא צפתי שתעזור לי אבל גם לא בףצפתי שתתנהג האגואיסטיות לבן שלה.. מלא אני אבל הבן שלך?! בקיצור הבחורה גרה חמש דקות מאיתנו, עושה טובה שבאה. תאשפזתי שבועיים אחרי לידה, בעלי היה לבד עם הילד. היא עשתה טובה שבאה.. לא מדברת על לעזור לו לגדל תינוק (ילד ראשון) כשאני עוברת ניתוח וכו'. אחר כך הייתה מסמנת וי כדי להגיד שעזרה.. היתה מביאה בשר קפוא בימים הראשונים שלנו בבית כדי להגיד שהביאה אוכל.. או שהייתה מביאה אוכל ועל הדרך את בעלה והילד הנוסף שלה.. ולי היה נשאר פירורים. עכשיו עד כה .. יקומו כל הבחורות ויגידו לי אל תצפי. אבל העניין שבאמת לא ציפיתי!! אבל חשבתי שיש לבני אדם גדול מסויים.. העניין הוא שהיא לא רואה את הדברים האלה.. לא פותחת את הראש לחשוב על האחר. יכול מאוד להיות שהיא בכלל לא חשבה על הדברים ופשוט פועלת לפי מה שנוח לה. רק מה שנוח לה. למשל לבוא אלי לבית מבלי להודיע כשבעלי בעבודה וזה היום הראשון שחזרתי אחרי חופשת הלידה.. ואפילו לא לשאול מה שלומי. בקיצור אחרי שבעה חודשים שאני ממש נאבקת בעצמי, לא ישנה, בקושי אוכל ומנסה לג'נגל בן החיים שלי לילד, החלטתי שזהו.. המלחמה הזאת מפסיקה ואנחנו עוברים דירה. כמובן שכבר בנינו את החיים שלנו בעיר של בעלי, קנינו בית , השתקענו שם ואני מצידי עשיתי את כל המאמצים לחיות שם גם כשה אומר לסוע שעה וחצי לכיוון לעבודה. עכשיו הודענו שאנחנו עוזבים והבחורה כמובן ממש לא מרוצה.. הרי קנינו בית מולה ואנחנו מקבלים אותו בעה בעוד חצי שנה. והאמת שלא אכפת לי בכלל. נמאס לי לנסות לרצות אותה כשהיא לא רואה אותי ממטר. להזיז את בעלי מהרעיון ולעבור לעיר של ההורים היה סיוט .. אבל מקווה שבעה נחתום חוזה שכירות החודש והסבל יפסיק. רק רוצה לומר לכל הנשים שנלחמות במלחמות לא שוות פשוט אל. תעמידו לעצמכם גבול. אן סיבה שאני ימות מבפנים בשביל אנשים שלא זזים מטר מאזור הנוחות שלהם. כמובן שכשהודענו לה לא היה אכפת לה על טובתינו.. שכרגע זה יותר נכון למשפחה שלנו.. יותר קרוב לי לעבודה, אמא שלי תטפל בילד במקום לשים אותו אצל משהיא זרה .. אבל קצת מאריך לבעלי את הדרך לעבודה אבל כמובן שזה עולה על זה שאני יהיה רגוע לגבי הילד... טוב באב שמח

לבנות שעשו חומצה בשפתיים. דחוף! עשיתי היום 2 מזרקים בשפתיים (שפתיים מאוד דקות). אני כאובה נורא בקטע שלא מצליחה לישון. מוכר למישהי ? גם נפוח נורא ! מקווה שזה בגלל שעשיתי 2 ונדקרתי זה ככה