החיים.. היי בנות אני יתחיל בזה שאני מספר על עצמי אני בת 23 נשואה + 2 עברתי חיים דיי נוראיים עברתי ממסגרת למסגרת לא הייתה לי תמיכה מהמשפחה עשיתי צבא השתחררתי הכרתי את בעלי וחזרתי בתשובה ונולדו לנו 2 בנות מתוקות אחת אחרי השנייה במרווח של שנה.. אני בבית כבר המון זמן עם הבנות אין לי חיים מלבדם אני כבר לא רוצה את הדת בכלל ולפעמים כן אבל לרוב לא אני פשוט נורא מבולבלת אני לא אוהבת את בעלי אני אוהבת אותו כאדם לא כבן זוג אני בנאדם דומיננטי נורא והוא ההפך הוא בנאדם מקסים מקסים אבל לא מושך אותי בשום צורה אופי ויופי.. אני מרגישה פספוס רציני בחיים שלי ואני לא מתגרשת רק בגלל הבנות לא רוצה שיגדלו בלי אבא ורוצה שיהיה להם אורח חיים דתי אני נורא מבולבלת וכאובה אני מרגישה שאני בתוך הכלא של החיים וזה לא שאני לא יוצאת אני יוצאת מידי פעם אבל פשוט לא כיף לי בכלל ואני מאוהבת בבנות שלי פשוט רע לי נורא...סורי על האורך

מחפשת מתכון לתפוחי אדמה בתנור מקורמלים כאלו שיהיוו קריספיםם טעימים. אבלל יש לי כרגע רק כורכום מרק עוף תבלין על האש פלפל מלח אגוז מוסקט.

מיון יולדות במידה ואני הולכת למיון יולדות בגלל צירים ובסוף משחררים אותי הביתה כי זה עוד לא לידה הביקור במיון עולה כסף? (עדיין לא בשבוע 40)

אחרי שישנתי כל הלילה על הגב קמתי עם כאבי תופת בבטן שנעלמו אחרי ששינתי תנוחה , למה זה קורה ?

מה אני אמורה לעשות ? בעלי כבר במשך מלא זמן רוצה לבלות רק אם חברים או לבד אין לו טעם בלצאת איתי לשום מקום .... תמיד ידחה את היציאות שלנו ויעשה הכל לצאת לבד בקיצור היום הוא ממש אמר לי שאיתי הוא בבית ובחוץ הוא רוצה לצאת אם חברים או אפילו לבד סיבובים בקיצור אני מיואשת אין לי כבר כח להיות זאת שדוחפת אותנו לצאת ולהיות זוגי פשוט נמאס הוא אמר לי גם אני מקנא ברווקים עושים חיים....

מוסרת חבילה שלמה של חומצה פולית חדשה פשוט הכניסו לי ברזל שמשלב כבר מגבעתיים.