החיים.. היי בנות אני יתחיל בזה שאני מספר על עצמי אני בת 23 נשואה + 2 עברתי חיים דיי נוראיים עברתי ממסגרת למסגרת לא הייתה לי תמיכה מהמשפחה עשיתי צבא השתחררתי הכרתי את בעלי וחזרתי בתשובה ונולדו לנו 2 בנות מתוקות אחת אחרי השנייה במרווח של שנה.. אני בבית כבר המון זמן עם הבנות אין לי חיים מלבדם אני כבר לא רוצה את הדת בכלל ולפעמים כן אבל לרוב לא אני פשוט נורא מבולבלת אני לא אוהבת את בעלי אני אוהבת אותו כאדם לא כבן זוג אני בנאדם דומיננטי נורא והוא ההפך הוא בנאדם מקסים מקסים אבל לא מושך אותי בשום צורה אופי ויופי.. אני מרגישה פספוס רציני בחיים שלי ואני לא מתגרשת רק בגלל הבנות לא רוצה שיגדלו בלי אבא ורוצה שיהיה להם אורח חיים דתי אני נורא מבולבלת וכאובה אני מרגישה שאני בתוך הכלא של החיים וזה לא שאני לא יוצאת אני יוצאת מידי פעם אבל פשוט לא כיף לי בכלל ואני מאוהבת בבנות שלי פשוט רע לי נורא...סורי על האורך