היי אני שבוע 27 ושבוע הבא לפי מה שהבנתי אני צריכה לעשות חיסון שעלת ואני רוצה גם להתחסן לקורונה. מישהי יודעת מה עושים במצב הזה?
הריון ולידההריון ולידה
💬13 תגובות

תגובות (13)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בפברואר 2021 בשעה 21:15
את צריכה שבועיים הפרש בין החיסונים, אני עשיתי לפני שבועיים חיסון שעלת ובראשון אני אמורה לעשות חיסון קורונה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בפברואר 2021 בשעה 21:16
תעשי קודם חיסון לקורונה ואז שבוע- שבועיים אחרי הייסון השני תעשי את השעלת. זה מה שאני עושה, התייעצתי עם הרופא. שעלת אפשר עד שבוע 36. קורונה יותר דחוף וחייבים לחכות ביניהם לפחות שבוע
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בפברואר 2021 בשעה 21:16
צריך הפרש שבועיים הייתי עושה במקומך קודם לקורונה אחר כך לשעלת. בגלל שלשעלת הכי טוב בסביבות שבוע 30
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בפברואר 2021 בשעה 21:17
דא חיסון שעלת אפשר לעשות החל מ 27, את יכולה לעשות חיסון קורונה שיותר בהול כרגע ולעשות חיסון שעלת בשלב יותר מאוחר. בגדול חיסון שעלת זה בשביל שיהיו לעובר נוגדנים, לך אין מה לחשוש מהמחלה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פריקה של אמצע הלילה... קמה ב-1:30am, אני מניקה אותה ושומעת שעשתה קקי, קמה להחליף לה בזמן שהיא צורחת ואני לא מבינה למה, כשהסתבר שרצתה לעשות עוד קקי...המשכתי להניק עד שנרדמה, אבל אז עשתה שוב והייתי חייבת להחליף לה, והתעוררה...השדיים שלי כבר כאבו ברמות, השעה הייתה 3:00 בערך והחלטתי שדי עם הציצי, שעני מנסה דרכיך אחרות.. נענוע, קול מונוטוני,ערסול ועיטוף ושירים וכדור םיזיו ומה לא! ברקע אני לחוצה מזה שבעלי לא יתעורר מכל הבכי והשירים כי הוא תמיד לחוץ מזה שקם מוקדם לעבודה...עד שאפילו.החלטתי שאני עושה סיבוב בחוץ עם הילדה על הידיים, כשאני חושבת שמי שרואה אותי מהצד יגיד שאני אמא משוגעת, יוצאת עם התינוקת שלה לרחוב באמצע הלילה!!! אבל גם זה לא עזר! הילדה רוצה פשוט ציצי כדי להירדם! בסוף אמרתי שאין ברירה והתגברץי על הכאב ונתתי לה לינוק...אבל כשכבר התחילה למצוץ והפטמות שלי בערו, כבר ניתקתי אותה ונתתי לה מוצץ תוך כדי ערסול וקפיצות על הכדור, והפעם זה עבד, אבל אני נשארתי כל כך מתוסכלת ועל מצפון כי תוך כדי צעקתי די, והפגנתי בשפת גוף שלי ממש עצבים והיא לגמרי מרגישה הכל מן הסתם...וכל הזמן אמרתי לעצמי שאני החלטתי להביא אותה לעולם הזה, וזה לא פייר שאני כועסת או מרימה את הקול, שהיא חסרת ישע ורוצה את הרחם,אבל כל כך קשה כשרמת העייפות והכאב גוברים...התחלתי לחשוב, אולי ההנקה זה לא בשבילי? אולי בשביל השפיות שלי אתן בקבוק, לפחות בלילה, כי אני מכירה את עצמי כשכואב לי בשד או אני עייפה אז רמת הסבלנות שלי ממש יורדת...ואז שוב מסייגת את עצמי שבכל זאת חשוב לי להניק... בקיצור בלבול במוח ובלב, מרגישה מפלצת מאיך שאבדתי סבלנות מולה ולא יודעת איך לשפר את הלילות הבאים... אוף...תודה שאתן פה כדי לשתף...
אמהותאמהות
💬12 תגובות