חברה טובה .. שכבר לא בנות חייבת להתייעץ.. הייתה לי חברה ממש טובה מילדות.. שעשתה לי קטע מסריח ומאוד נפגעתי ממנה.. היא יודעת את זה.. היא בחרה לכעוס עלי שהרשיתי לעצמי להיפגע; במקום להסביר וליישר הדורים היא פשוט בחרה לקחת צעד אחורה.. אז ניתקנו קשר.. מאוד כואב לי על הניתוק אך מצד שני לא הגיע לי מה שעשתה, אחרי כל מה שעברנו ביחד.. ועוד לכעוס עלי שאני אנושית .. אהיא חסרה לי ושוב מצד שני אני עדיין פגועה מכל ההתנהלות שלה בעניין, כי אם זה היה הפוך לא הייתי נותנת לזה להגיע למצב כזה, כנראה שממש לא איכפת לה ממני... השאלה מה הייתן עושות?? היא ילדה השבוע, אני בהיריון.. לא ילדות קטנות.. אך קשה לי לא יודעת למה.. כנראה חשבתי שלי ולה זה לא יקרה... הייתן משלימות? מנסות לדבר? עוברות הלאה? מאמינות שזה מה שאלוהים רוצה כרגע בשבילי (שזה בעצם מה שאני שבחרתי להאמין כדי לרכך את הפגיעה)... ? היא לא ניסתה לחדש קשר כל כך וגם אני לא..

קרע לי את הלבבב ראיתי ראיון עם ולדמיר אבא של הפעוטה הקטנה יסמין שמתה במעון... לא מפסיקה לבכות יחד איתו.. עכשיו כשאני בהריון ראשון אני מבינה מזה ילד! מזה להמתין לו, לסבול הכל רק בשביל שיגיע, להתחבר, לאהוב...התינוק הזה הופך להיות המהות של החיים, הסיבה לאושר. לא יודעת איך קמים בבוקר אחרי אסון כזה.. פשוט מסכן! מתפללת שה' יתן לו כוחות.. מצב נורא.

לפני שבוע 40 ? מישהי ילדה לפני שבוע 40 ? אני שבוע 33+5 🤦🏽‍♀️ וכבר מחכה שהוא יצא 🤕

מה קורה כשדוחים חיסון מה קורה כשדוחים חיסון להרבה זמן בגלל מחלה של הילד? עדיין מחסנים? מה ההשלכות?

פתאום אני מבינה מה זה הכאבים האלה בצלעות עליהם דיברתן. זה כואב בטירוף, מה עושים עם זה?

בבקשה עזרה אני רק בוכה מהרגע שילדתי לפני 5 ימים משהו שייקל על התפרים עזרקין, פדים קפואים ואילופירסט פשוט לא מקלים עליי לרגע הגעתי למצב שאני מסתכלת על התינוק וכועסת עליו כי בגללו אני ככה אני חא מסוגלת לשבת, אני צורחת מכאב מכל תנועה לפני השחרור בדקו והתעקשו שהכל בסדר