אילת תחילת חודש תשיעי - עד כמה אני משוגעת?? באיזה רמה זה משוגע??

עצובה ממש חברה הכי טובה שלי... שבאמת החשבתי אותה כאחותי. אנחנו ממש מה שנקרא "צילי וגילי"- החליטה פתאום להתרחק ממני . אני יכולה להעיד על עצמי שאני חברה מדהימה. באמת.. וגם היא. אבל אני פגועה ממנה עד עמקי נשמתי... כבר תקופה של 3 חודשים בערך שאני מרגישה שהיא לוקחת צעד אחורה. אני מנגד ניסיתי להבין אם אני עשיתי משהו לא בסדר, וגם שאלתי אותה . בנוסף לזה , ניסיתי להשאר "בעניינים" וכל הזמן לנסות להתעדכן מה קורה איתה. בזמן הזה לא נשאלתי פעם אחת על איך אני ומה קורה איתי בחיים למרות שהיא יודעת שבלי קשר להריון יש בלגן דרמטי אצלי במשפחה בין ההורים. היא לא הביעה התעניינות. אמרתי לעצמי שזו בטח תקופה קצרה שתעבור. במקביל היא הכירה מישהי, ממש מקסימה... באותו ראש כמו שלה, רווקה, מסיבות , בנים. אני תמיד תמכתי ואמרתי שהיא נראית לי מקסימה ובחורה מהממת. ביום חמישי שלחתי לה הודעה וכתבתי לה שאני ממש מרגישה שהיא התרחקה ממני ... היא ענתה שהיא לא יודעת למה זה אבל זה לא בגלל שאני עשיתי משהו. עניתי לה ומאז היא לא הגיבה (אתמול בשעה 13 בצהריים). היום בבוקר שלחתי לה הודעה שאני אשמח לתגובה, והיא עדיין לא ענתה. מדובר במישהי שהטלפון צמוד אליה 24/7 . וגם לא קשה לראות שהיא עושה לייקים בפייסבוק ובאינסטגרם. באמת שהכי פוגע שאפילו לענות היא לא יכולה.. תובנות? עצות? עידוד? 😭😔😭😔

שבוע 18 יצאה לי בטן של מינימום חודש שישי הגיוני בטן כזו גדולה בשלב כזה מוקדם?

ביות מלא בשערי צדק מה אומרות מנסיון? והאם אפשר להחליט באמצע שקשה לך ולהכניס לתינוקיה? או שהתחייבת וזהו

שינההה בת חודש תינוקת בת חודש לא ישנה במהלך היום. ממש 10 דקות לפעמים פחות ומתעוררת. מציינת כי היא עם גזים ממש קשוחים ואני נותנת בהמלצת הרופא 5 טיפות ביוגאיה בבוקר וחמש בערב. המלצות איך לעזור לה?? 🙏🙏

סוכרת הריון - מי שחוותה שתיכנס אז אני אשתף במה שעברתי- כשגילו לי את הסוכרת זה בא משום מקום, ערך אחד חריג וישר הבחנה, נכנסתי לדכאון, חרדות איומות לגבי הבריאות שלי בהמשך וחשש מסוכרת שתישאר איתי. לא עזר שכל המדידות שלי היו תקינות לאורך כל הדרך וגם המשקל של התינוקי, הרגשתי שאיבדתי את האושר שלי התחלתי ללכת לטיפולים פסיכולוגיים. היום אני 4 חודשים אחרי לידה, מדדתי כמה פעמים סוכר אחרי ההריון, התחלתי להיות אובססיבית, רציתי תמיד צום נמוך יותר - רק צום של 70 סיפק אותי, והחלטתי להפסיק למדוד סוכר כי הבנתי שאני פוגעת בעצמי. אני עדיין מטופלת, כמעט התחלתי טיפול תרופתי אבל ברגע האחרון הצלחתי להתמודד בלי והמצב משתפר מרגע לרגע, אני פונה אליכן לכמה שאלות.. אני לא מסוגלת לחשוב על הריון שני רק מהמחשבה שאעבור את זה שוב ( יודעת שמוקדם.. אבל עדיין) מה עזר לכן להתמודד? מתי בהריון השני בדקו סוכרת? האם עשיתן העמסה 75? איך ממשיכים הלאה? רוצה את החיים לי בחזרה תודה למי שקראה עד פה🙏🏼