עצובה ממש חברה הכי טובה שלי... שבאמת החשבתי אותה כאחותי. אנחנו ממש מה שנקרא "צילי וגילי"- החליטה פתאום להתרחק ממני . אני יכולה להעיד על עצמי שאני חברה מדהימה. באמת.. וגם היא. אבל אני פגועה ממנה עד עמקי נשמתי... כבר תקופה של 3 חודשים בערך שאני מרגישה שהיא לוקחת צעד אחורה. אני מנגד ניסיתי להבין אם אני עשיתי משהו לא בסדר, וגם שאלתי אותה . בנוסף לזה , ניסיתי להשאר "בעניינים" וכל הזמן לנסות להתעדכן מה קורה איתה. בזמן הזה לא נשאלתי פעם אחת על איך אני ומה קורה איתי בחיים למרות שהיא יודעת שבלי קשר להריון יש בלגן דרמטי אצלי במשפחה בין ההורים. היא לא הביעה התעניינות. אמרתי לעצמי שזו בטח תקופה קצרה שתעבור. במקביל היא הכירה מישהי, ממש מקסימה... באותו ראש כמו שלה, רווקה, מסיבות , בנים. אני תמיד תמכתי ואמרתי שהיא נראית לי מקסימה ובחורה מהממת. ביום חמישי שלחתי לה הודעה וכתבתי לה שאני ממש מרגישה שהיא התרחקה ממני ... היא ענתה שהיא לא יודעת למה זה אבל זה לא בגלל שאני עשיתי משהו. עניתי לה ומאז היא לא הגיבה (אתמול בשעה 13 בצהריים). היום בבוקר שלחתי לה הודעה שאני אשמח לתגובה, והיא עדיין לא ענתה. מדובר במישהי שהטלפון צמוד אליה 24/7 . וגם לא קשה לראות שהיא עושה לייקים בפייסבוק ובאינסטגרם. באמת שהכי פוגע שאפילו לענות היא לא יכולה.. תובנות? עצות? עידוד? 😭😔😭😔