קשה לי אני כבר לא עומדת בזה אני בהריון מיתקדם ויש לי בת בת 9 חודשים שבזמן האחרון היתחילה פשוט לא לעזוב אותי מיצג אחד זה כף לי אבל מיצג אחר זה מטורף אני איתה כל היום בבית וללכת לשירותים אני לא מצליחה היא פוחדת להיות לבד אני הולכת שתי דקות צרחות של החיים וליפני חודש לא הזיז לה שהלכתי 🤐 פיתאום בשבוע האחרון לא ישנה רוצה רק בידיים שלי וזה קשה לי אני מנסה והיא בוכה ואומרת אמא אמא וכואב לי אבל אני עומדת על זה שלא לענות לה שלא תיתרגל לפינוק יתר ליפני שאני יולדת קיצר כל הלילה ערה ואז בבוקר דופקת שנה אבל נורא קשה לי אם זה היא לא מניחה לי לנוח דקה אחת ביום בא לי למות רוצה רק אותי זה מטורף

שבוע 23, הריון שני בא לי כבר לקנות עגלה מוקדם מדי נכון?

מי איתייי??? מה אתן מרגישותתתת? לא מפסיקה לספור ימיםםםםם ושעות

שבוע 15 עם אף סתום אני לא מנוזלת אבל האף שלי תמיד סתום ושאני מקנחת את האף (לא חזק) יוצא גם דם. קראתי על זה והבנתי שהכלי דם מתרחים וזה בסדר אבל אני מוצאת את עצמי כל לילה ישנה עם פה פתוח עד שאני קמה לקנח והפה מתייבש, השינה שלי על הפנים אני ממש סובלת מישהי יודעת אם יש משהו שאפשר לרסס בזמן הריון?

החיים.. היי בנות אני יתחיל בזה שאני מספר על עצמי אני בת 23 נשואה + 2 עברתי חיים דיי נוראיים עברתי ממסגרת למסגרת לא הייתה לי תמיכה מהמשפחה עשיתי צבא השתחררתי הכרתי את בעלי וחזרתי בתשובה ונולדו לנו 2 בנות מתוקות אחת אחרי השנייה במרווח של שנה.. אני בבית כבר המון זמן עם הבנות אין לי חיים מלבדם אני כבר לא רוצה את הדת בכלל ולפעמים כן אבל לרוב לא אני פשוט נורא מבולבלת אני לא אוהבת את בעלי אני אוהבת אותו כאדם לא כבן זוג אני בנאדם דומיננטי נורא והוא ההפך הוא בנאדם מקסים מקסים אבל לא מושך אותי בשום צורה אופי ויופי.. אני מרגישה פספוס רציני בחיים שלי ואני לא מתגרשת רק בגלל הבנות לא רוצה שיגדלו בלי אבא ורוצה שיהיה להם אורח חיים דתי אני נורא מבולבלת וכאובה אני מרגישה שאני בתוך הכלא של החיים וזה לא שאני לא יוצאת אני יוצאת מידי פעם אבל פשוט לא כיף לי בכלל ואני מאוהבת בבנות שלי פשוט רע לי נורא...סורי על האורך

בנות מי יודעת צריך לשמור את זה במקרר?