כאבי בטן בנות אני נמצאת בשבוע 10+3 , הגיוני כאב בטן של מחזור מידי פעם ?

איך סופרים הריון אם ילדתי לפני חודשיים ואנחנו מקיימים יחסים מין ובעזרת השם אני אקלט שוב להיריון איך סופרים את שבוע היריון?לפי מה?

שבוע 21 פלוס 5 כבר יומיים לא מרגישה תזוזות ..לדאוג או להניח לזה ?

אני וחמתי היינו בסדר עד היום.. לא קשר מי יודע מה.. כשאני אצלם בבית היא הרבה עם הבת שלי אבל אין בינינו הרבה שיח.. לפעמים אני מתעצבנת עליה בלב כמו כל כלה טובה ולא אומרת כלום.. אבל באמת שעד היום.. וכבר עוד מעט 9 שנים.. לא היה בינינו שום קשר. אז ביום שישי עברתי הפלה.. כואבת מאוד מבחינה נפשית.. לא יצאתי הרבה מהחדר (אנחנו אצל ההורים שלי) וגם לא ממש תקשרתי עם אף אחד חוץ מבעלי. שיתפנו את המשפחה הקרובה והם נתנו לי את השקט שלי להתאבל. ביקשתי מבעלי שיסםר להורים שלו.. הרגשתי שהוא מדחית את מה שקרה ומפחד להתמודד עם זה וידעתי שברגע שהוא יספר להם יהיה לו עם מי לדבר. והיום אמא שלו ביקשה ממנו להתלוות אליה לנסיעה בשביל חיסון קורונה ובדרך היא מספרת לו על ההפלה שהייתה לה לפני הרבה שנים.. עוד לפני שהוא נולד.. הפלה בחודש חמישי! היא ביקשה ממנו למסור לי כל מיני דברים ותובנות להתמודדות על הכאב. פתאום אחרי 9 שנים של הכרות, אני מרגישה שאין מישהו בעולם הזה שיכול להבין אותי יותר ממנה פתאום אני מעריכה אותה ומעריצה את איך שהיא התמודדה עם המצב הרצון שלה לגרום לי להרגיש טוב יותר פשוט נתן לי להבין שקשיו שלי (העובר הקטן שהיה איתי בבטן 3 שבועות) לא הגיע לעולם הזה בשביל להיוולד.. הוא הגיע לעולם בשביל לחבר אותי עם חמתי, להעריך אותה ולשנות ב 180 מעלות את כל מה שחשבתי עליה עד היום!

אני לא יכולה יותר להכיל את כל זה לא יכולה.. נמאס לי לגור אצל חמותי לא משנה אם זה בית מתחתיה וזה כניסה נפרדת בית נפרד לא משנה ליייי לט יכולה לראות אותה כל יום מחדש לא יכולה כל פעם מחדש דופקת לי את היום עם הילדה מנסה שוב ושוב לקבוע לה סדר חדש וכל פעם יש משהו. אני יוצאת איתה לטיול היא ישר לאן אתן הולכות אני חוזרת איתה מטיול היא תופסת אותה גם שעה גם אם הילדה עייפה ואני אומרת לה שהיא צריכה לישון לא אכפת לה שוב היום לא נרדמה בגלל שמשכה אותה והגיע לעייפות יתר. נמאס לי להסביר נמאס לי לצפות ממנה לדברים פשוט נמאס לי להיות נחמדה וצבועה נמאס לי. מתה פשוט לעוף מכאן. אני רק פותחת את החלון בבוקר ושרה לילדה פתאום היא צצה לי וקוראת לילדה. דייייי צאי לי מהוריד אני לא יכולה להיות עם הילדה בלי שהיא נדחפת. כל היום אני סגורה בבית מהפחד שלא תראה את הילדה ותפריע לי. תמיד אני שמה את הילדה בבוקר לשחק לידי וממשיכה קצת לישון פתאום הבוקר הגברת דופקת לי בגלל בשמונה פותחת לי אותה והייתי צריכה לקום בגללה. וואי אני כבר לא יכולה להכיל את העצבים והכעס שיש לי כלפיה ואו

בנות שהיו במלונות שיבא תל השומר, ממליצות?💞