בנות יקרות תגידו מישהי נתקלה באנמיה בהריון שהיתה מלווה בקוצר נשימה ?

תזוזות אני בשבוע 16+3 ומרגישה ריפרופים ותזוזות אבל ממש קשה לי להבין אם זה העובר או סתם תחושות בבטן, מתי מרגישים כבר בבירור בעיטות? כל כך מצפה לזה, אני רזה עם שחייה אחורית

שאלה על gbs לפני שבועיים הייתי מאושפזת כמה ימים בגלל צירים מוקדמים. לפני האישפוז עשו לי את הבדיקה הזאת אבל לא אמרו לי את התוצאה, שכחתי גם לשאול בכלל. השאלה שלי היא אם אני צריכה לעשות אותה שוב? או שאם עשו לי אותה בבית חולים ושם אני מתכננת ללדת זה מספיק?

היי בנות גם לכן קרה שהרגשתן לא נוח או כמו לחץ בזמן קיום יחסים ולאחר מכן שרף לכן האזור שם לחצי שעה בערך ? חצוב לציין שאין גירוד או כאב ביום יום .. שבוע 38

תינוקת פולטת והפליטה סמיכה כמו ליחה, בנוסף יש לה חרחורים מכיוון האף .. יכול להיות שמצוננת?

צריכה קצת עידוד.. אני מרגישה אישה רעה. נשארו לי 4 ימים למשוער ומחודש 4 בערך אני בשמירה בבית. אין לי כמעט חברות וגם מי שיש זה קשר של פעם באף פעם.. עברנו דירה רחוק מהאזור שלי כדי לחסוך קצת.. ונוצר מצב כזה שנקודת האור שלי ביום זה כשבעלי חוזר הבייתה מהעבודה. זה לא רק זה שאהי מכורה אליו קשות והוא על עולמי, זו גם הבדידות שיש לי בלי קשר של בית רחוק, היעדר עבודה, היעדר תעסוקה, כאבים של סוף הריון ומה לא! הוא היה אמור כבר להיות בדרך לפה אחרי עצירה לבדוק רכב חדש בשבילנו ומסתבר שהבחור מושך אותו בשעתיים ובשעתיים האלה בעלי קפץ לאחיו קצת לבקר אותו. התקשרתי אליו מקודם מאושרת שואלת אם הוא בדרך כבר ואז הוא אמר לי ולא הצלחתי לעצור את הבאסה.. שאל אותי מה יש לי ואם הכל בסדר והדמעות חנקו לי את הגרון ולא יכולתי לענות לו. הוא ניסה לעודד אותי והסביר שהעצירה הזאת חוסכת לו זמן והוא לא יספיק את ההלוך חזור הבייתה ולפגישה ואמר שנצא לדייט כשהוא יבוא. ואני ניסיתי להגיד לו מאמי תתעלם ממני תהנה עם אחיך אבל יצא שהוא שמע שבכיתי ואני מרגישה כל כך חרא. אני אידה מפרגנת, אוהבת את בעלי רוצה שיהיה לו רק טוב. וכאילו בגלל שאני עמוק בלבד שלי ובבדידות שלי אני מייסרת אותו בלי כוונה כשהוא טיפה מתרענן בחוץ. אוף הלוואי והייתי אחרת. הלוואי והייתי מרגישה שהחיים שלי מלאים גם בלעדיו.. אבל האמת שהוא כל החיים שלי, והמרחק שלי מאמא ומהמשפחה והיעדר החברויות עושה את שלו.. אוטוטו צריכה ללדת ומתה מפחד מה יהיה איתי.. זה יחמיר? זה יתמתן? מישהי הייתה פעם במצב כזה? התינוקת תמלא לי את החלל? או שהעבודה סביבה מעצים את התסכול? אשמח לכל עצה או שיתוף שלכן..