לילה טוב בננות...שיהיה לילה שקט ופחות ריצות לפיפי חחח החיים שלנו(של כולנו) תותים..הכול בראש..תהנו מהריון מהילדים.והעיקר שנהיה בריאים ושהם יהיו בריאים..

סיפור הלידה שלי ב"ה ביום רביעי 24/4 נולד הנסיך שלי. יומיים קודם, ביום שני עברתי תאונת דרכים קשה, הרכב הלך לגמריי, אבל ב"ה אני ובעלי יצאנו כמעט ללא פגיעה. בזירת התאונה מישהו הזמין לי אמבולנס, באותו רגע זה היה נראה לי כמו הדבר הכי טיפשי בעולם. כשהחובשים הגיעו אמרתי להם שהכל בסדר אבל הם התעקשו לקחת אותי לבית החולים. לאחר מוניטור ואולטרסטאונד הסתבר שבעקבות הטראומה התינוק במצוקה, החליטו לעשות זירוז. הכניסו לי בלון בשעה 15 בצהריים, עד לשעה 6 בבוקר למחרת סבלתי מכאבי תופת, צירים מטורפים ודימום. ב6 בבוקר צרחתי על האחיות שאם מישהו לא מוציא לי את הבלון אני מתאבדת. אחת האחיות ריחמה עליי ופשוט תלשה אותו מתוכי. בדקו אותי, פתיחה 2 ס"מ, נכנסנו לחדר לידה. קיבלתי אפידורל, שלמות של דבר. לא הרגשתי כלום. תוך שעתיים הייתי בפתיחה מלאה. ואז הדברים התחילו להסתבך. הייתי בפתיחה מלאה 5 וחצי שעות. באיזה שהוא שלב התחלתי לרעוד בטירוף ולומר לכולם שאני לא מרגישה טוב. לא ככ התייחסו אליי, אמרו שהרעד הוא תופעת לוואי של האפידורל. לא הצלחתי ללחוץ, הרגשתי בהזיות ולא בפוקוס. בסוף בדקו אותי, הייתי עם חום של 39 מעלות. התחילו לדחוף לי אנטיביוטיקה ונוזלים. צרחו עליי שאם אני לא מוציאה את התינוק עכשיו הולכים לניתוח. ביקשתי לנסות וואקום, וזה עבד. התינוק יצא. לא נתנו לי לראות אותו, לקחו אותו מיד לקבל אנטיביוטיקה. החום שלי לא ירד, בדקו לי לחץ דם והיה לי 50/30, ההמוגלובין ירד ל7, נתנו לי חמצן ועוד נוזלים, מנת דם ואדרנלין. בסופו של דבר העבירו אותי להתאוששות, רק אחרי 6 שעות הראו לי את הקטן.😍 מתאוששים לאט לאט, בהצלחה לכולכן, הכל שווה בסוף😍😍

גמילה אוקי הילדה שלי בת שנתיים ואני ממש חושבת שהגיע הזמן לגמול אותה. היא בוגרת ומבינה יודעת להגיד לי לפני שעושה קקי והתחילה לבקש ממני שירותים. עכשיו אנחנו בבית אז החלטתי לנצל את התקופה. הזמנתי ישבנון מאיפה אפשר להזמין לה תחתונים? ועיצות וטיפים לגומלת המתחילה??

זהירות תמונה ככה זה הפקק הרירי?

שאלה למפוטרות קורונה: הוצאתי לחלת בעקבות משבר הקורונה כבר במרץ 20 ולאחר חודש פיטרו אותי, שוב בגלל המשבר. לא הצלחתי למצוא עבודה עד עכשיו (מעצבן בגלל שאני אמא ואני מוגבלת בשעות אבל זה נושא לפוסט אחר). בקיצור, אני מקבלת דמי אבטלה. ואני אמורה ללדת בסוף מרץ 21. השאלה שלי היא כזאת- מה יקרה אם עדיין לא אמצא עבודה? אקבל דמי לידה? או דמי אבטלה עד יוני 21? (לפי ההסדר של מובטלי קורונה) או לא אקבל כלום? ניסיתי למצוא תשובה מביטוח לאומי אבל שיהיו בריאים אומרים לי תפני למחלקה הרלוונטית ולא עונים

היי בנות אני שוקלת להתגרש מבעלי. תקופה מאוד ארוכה שספגתי מהמשפחה שלו עלבונות ושקרים. אמא שלו תמיד ניסתה לסכסך בנינו וניסתה להתחרות בי. ספגתי ממנה עלבונות,צעקות ולא עניתי לה. נסיתי לשמור על המשפחה. אני פתחתי איתו פרק ב' והחיים לא היו כלפיי וכלפיי הבת שלי ורודים התגרשתי מגבר שהתעלל בנו בכל דרך אפשרית. לפני שנה בעקבות מעורבות ושיתוף של בעלי בחיים שלנו ועוד מלא דברים נגרם פיצוץ. וכן אני ימשיך להגיד שלמרות כל מה שנעשה ונאמר אני לא עניתי. אספר בקצרה אמא של בעלי מעולם לא הייתה לה זוגיות מוצלחת הילדים שלה לא מאותו אבא (3 ילדים),בעלי היה מפרנס אותה ואת האחים שלו. הויזה שלו הייתה אצלה,עושה קניות לכולם על חשבונו ,לקחה הלוואה של כמעט 100 אלף שקל על חשבונו,מסעדות על חשבונו,בתי מלון על חשבונו ומה לא.ממן את אחותו שהיא בעצמה יש לה משפחה בפני עצמה (נשואה+3) מעולם לא התערבתי ולא דיברתי כי בתור חברה אין לי זכות.אבל כן כאב לי לראות שבן אדם שהוא רווק וצעיר אין לו חסכונות ויש לו רק חובות שבזכותי הוא התחיל להתיישר ולהסתדר. אמא שלו זה טיפוס של מלחמות. אם הבן אדם לא היה מתקשר אליה לפחות 5 פעמים ביום היא הייתה רבה איתו. כשהתחתנו אחותו הייתה המלווה שלי והם איחרו ב3 שעות מה שזה גרם למצב שכל החתונה הייתה באיחור.אמא שלו הייתה בבית מלון עם הילדים של אחותו ובגלל האיחור המאפרת והמסרקת ביקשה ממני שהם יגיעו או לסלון או לאולם ושמה תארגן אותם כי הכל היה מאוחר. כשאמרתי לה את זה היא פשוט צרחה עליי כאילו אני אשמה. סתמתי ולא עניתי. חודש אחרי היא רבה על החלוקה של החגים כי היא רצתה שכל החגים יהיו אצלה,הלכתי לחדר ולא עניתי. היא חשבה שהיא תחליט איך ייקראו לבת שלי. ציפתה שהכל תמיד יהיה סביבם שאם אמרתי על משהו לא,בעלי היה רב איתי. היא הייתה הולכת ואומרת לבעלי שאני לא מדברת איתה ,לא מתקשרת ולא כלום. ואת האמת שהורדתי הילוך אחרי כל הדברים האלה אז הייתי עושה מאמץ פעם בשבוע לדבר איתה. שגם אז היא אף פעם לא נתנה תחושה טובה. או שהיא הייתה עם הילדים של אחותו או רואה טלויזיה. בעלי רב איתי שאני יהיה איתה בקשר. תמיד היא חשבה שהכל סביבם . כשילדתי הלידה השניה הייתה מאוד מהירה. וגם אמרתי לה מראש שהיא לא תיכנס לחדר לידה. היא הגיעה בדיוק 10 דק אחרי שילדתי אז בעלי התקשר ואמר לה שילדתי היא לא אמרה מזל טוב לא שאלה אם הכל בסדר לא כלום היא שאלה אותו איך הילדה יצאה לבנה או שחורה (בגלל שהבת שלי הגדולה כהה בצבעים) סתמתי ,התייבשתי. כשהיא הגיעה הוא בא לתת לה את הילדה היא אמרה לו אני לא לוקחת אותה אני לא רוצה להחזיק אותה. אני כבר הייתי מטר מלהתפוצץ עליה ולהטיס אותה משם וכיבדתי. ביום של הבריתה היא השתלטה על הילדה לא נתנה אותה לאפחד ואפילו רבה עם האורחים. בת דודה שלי יצאה לאירוע במיוחד מהצבא וביקשה את הילדה והיא אמרה לה שהיא לא נותנת אותה . וואו פה כבר ראיתי שחור בעיניים אך לא אמרתי מילה. יומיים אחרי היא חקרה את בעלי על איזשהו מקום שהיינו עם הילדה בגלל בדיקה שהייתה לה. ולמה לשם נסענו ולאיפה שהם גרים לא נסענו. שאגב היא בעצמה אמרה ש3 חודשים לא ניסע איתה בגלל המרחק. פה כבר התעצבנתי על ההתנהגות שלה וסיפרתי לבעלי את מה שהיה ביום של הבריתה. היא צרחה וקיללה ומה לא ובעלי כמובן האמין להם בהתחלה,היא עירבה את כל העולם ואשתו ברמה שגם אחים שלו קיללו ונבלו את הפה כלפיי וכלפי המשפחה שלי והוא סוג של שיתף איתם פעולה. לאחר תקופה שהמלחמה מהצד שלהם עברה גם כלפיו ואמא שלו קיללה גם אותו ואיחלה לו מוות,מחלות קשות ועוד הרבה דברים הוא התנתק מהם גם הוא. כמובן שבכל התקופה הזאת המשפחה שלו כולם ירדו עליו כי האמא והאחות עירבו שם את כולם. תמיד הייתי שם בשבילו והרמתי אותו. תמכתי בו ואמרתי לו שהכל ייסתדר עכשיו זה קשה אבל הוא זה שעשה את הבחירות שלו ורק ככה יידעו להעריך אותו. ואמרתי לו שאני לא מונעת ממנו להיות איתם בקשר אבל שלא ייצפה ממני לדברים כי זה לא יקרה. המשפחה שלו לא נחה הם ממשיכים לנבל את הפה כולל ברשתות חברתיות אז אחרי שננתי לו הזדמנות לתקן אחרי כל מה שנעשה ואחרי שהחזרתי בו את האמון אתמול הוא פשוט ניבל את הפה,לכי לעזאזל,נמאס לי ממך נדפקה לך הקופסא,את לא יכולה להחזיק זוגיות ומה לא. מאתמול פשוט אני כבר נגעלת ממנו. ומבינה כמה שהוא כל החיים ימשיך למכור אותי בשביל המשפחה שלו. מה לא בסדר פה ואיך אפשר לשפוט שבן אדם חווה כ"כ הרבה רע?! ומציינת שבתחילת הבלאגן היינו בייעוץ זוגי אז זה לא הבעיה. הבעיה שהוא כל החיים היה ילד של אמא ושל אחותו שהכתיבו לו את החיים מה עליי לעשות אני כבר לא יכולה להסתכל עליו זה פשוט החזיר אותי לתחילת הבלאגן עם המשפחה שלו ובכללי לחלק מההתנהגות של הגרוש שלו