סיפור הלידה שלי ב"ה ביום רביעי 24/4 נולד הנסיך שלי. יומיים קודם, ביום שני עברתי תאונת דרכים קשה, הרכב הלך לגמריי, אבל ב"ה אני ובעלי יצאנו כמעט ללא פגיעה. בזירת התאונה מישהו הזמין לי אמבולנס, באותו רגע זה היה נראה לי כמו הדבר הכי טיפשי בעולם. כשהחובשים הגיעו אמרתי להם שהכל בסדר אבל הם התעקשו לקחת אותי לבית החולים. לאחר מוניטור ואולטרסטאונד הסתבר שבעקבות הטראומה התינוק במצוקה, החליטו לעשות זירוז. הכניסו לי בלון בשעה 15 בצהריים, עד לשעה 6 בבוקר למחרת סבלתי מכאבי תופת, צירים מטורפים ודימום. ב6 בבוקר צרחתי על האחיות שאם מישהו לא מוציא לי את הבלון אני מתאבדת. אחת האחיות ריחמה עליי ופשוט תלשה אותו מתוכי. בדקו אותי, פתיחה 2 ס"מ, נכנסנו לחדר לידה. קיבלתי אפידורל, שלמות של דבר. לא הרגשתי כלום. תוך שעתיים הייתי בפתיחה מלאה. ואז הדברים התחילו להסתבך. הייתי בפתיחה מלאה 5 וחצי שעות. באיזה שהוא שלב התחלתי לרעוד בטירוף ולומר לכולם שאני לא מרגישה טוב. לא ככ התייחסו אליי, אמרו שהרעד הוא תופעת לוואי של האפידורל. לא הצלחתי ללחוץ, הרגשתי בהזיות ולא בפוקוס. בסוף בדקו אותי, הייתי עם חום של 39 מעלות. התחילו לדחוף לי אנטיביוטיקה ונוזלים. צרחו עליי שאם אני לא מוציאה את התינוק עכשיו הולכים לניתוח. ביקשתי לנסות וואקום, וזה עבד. התינוק יצא. לא נתנו לי לראות אותו, לקחו אותו מיד לקבל אנטיביוטיקה. החום שלי לא ירד, בדקו לי לחץ דם והיה לי 50/30, ההמוגלובין ירד ל7, נתנו לי חמצן ועוד נוזלים, מנת דם ואדרנלין. בסופו של דבר העבירו אותי להתאוששות, רק אחרי 6 שעות הראו לי את הקטן.😍 מתאוששים לאט לאט, בהצלחה לכולכן, הכל שווה בסוף😍😍