הבת שלי שורטת את עצמה בת חודשיים וחצי יש לה התקפי שריטות שהיא ממש מעבירה את הידיים על כל הראש והפנים יכול להיות שמשהו כואב או מציק לה?! אין לה איזה משהו נגלה לעין .. לפעמים זה קורה גם בזמן בכי 😖

בנות,מי שעשתה מי שפיר באסותא, תוך כמה זמן קיבלתן תשובות,ואיך? .

חודש שביעי למי יצאה הבטן פתאום?

רוצה ללדת.כבר שבוע 40+5 . יש לי כאבים בין הרגליים . וגב תחתון וצירים ממש חלשים לא מתחזקיםםם :( פתיחה ממוצש 1.5 . לא מתקדם מעצבן .

תוהה עם עצמי יש לי בת מהממת בת חצי שנה ואני איתה בבית עד גיל שנה. נהנית מכל רגע איתה, מאוהבת בכל נים שזורם לה בגוף. יחד עם זאת מרגישה די לבד, מלבד בעלי והמשפחה, כבר לא ככ בקשר עם החברות ( מפוזרות בארץ ורווקות). משתדלת תמיד ליזום יציאות עם בעלי מדי שבוע, לגוון. יש לנו זוג חברים שלאחרונה יותר התרחקנו והם נפגשים יותר עם אח של בעלי ובת זוגתו( שאני לא מחוברת אליה בשיט) ולא תמיד קוראים לנו ואותי זה ממש מעצבן (כי פעם היינו יוצאים הרבה יחד ונפגשים יותר)ובעלי לא מתייחס לזה וטוען שעל כל דבר יש לי ביקורת ובסוף נישאר בלי חברים. העניין שאני מרגישה שהוא טוב מדי עם אחרים וזה מחרפן אותי, אבא שלי מגיל צעיר חינך אותי להאמין אך ורק בעצמי ולסמוך רק על עצמי ולא לרצות את הסביבה תמיד. ולפעמים מרגיש לי שבעלי יותר מדי מרצה ואני לא יכולה לשתוק על זה. אני טיפוס מאוד זורם וסקרן, בעבר טיילתי וחוויתי המון, ופתאום אני פשוט מוצאת את עצמי די לבד. רוב הזמן זה לא ככ מפריע לי, אני יודעת איך למלא את עצמי. אבל יש רגעים כמו עכשיו, שקצת עצוב לי. סתם, הייתי חייבת לפרוק.

ילדתיייי😊 בשעה טובה ומוצלחת ילדתי את הבוטן הכי מהמם בעולםם!! ההריון עצמו לא היה קל בכלל שכלל זריקות קלקסאן כל יום, סכרת הריון ותפר צווארי. בקיצור חיכיתי ללדת כבר והייתי מיועדת לזירוז בשבוע 39+1. הגענו בראשון למיון באיכילוב לצורך אישפוז, עשו מוניטור ואז נכנסנו לרופאה שלצערי הרב זו פעם ראשונה שנתקלת כאן בבית חולים ברופאה מאוד לא נחמדה.. שלחה אותנו להערכת משקל שיצאה 3690 חוזרים למיון שולחים אותנו שוב למוניטור ואז מחליטים לשים לי פרופס ולאשפז. ההחדרה של הפרופס עי אותה רופאה הייתה נוראיתת! חוסר רגישות מזעזע ואחר כך גם בדקה לי פתיחה בצורה פשוט מזעזעת. בכל מקרה אחרי הטראומה הזו עלינו למחלקה התאוששתי וחיכינו... יום למחרת(שני) בערב עברו כבר 30 שעות מהחדרת הפרופס הגיע הזמן להוציא אותו, בדקו פתיחה היה סמטימטר והיו צירים חלשים אבל סדירים החליטו להעלות לחדר לידה בשעה 23:00. אנחנו עולים ומחליטים לתת לי פוציטין לזירוז הצירים. בנוסף לפוציטין שמו בלון כדי לקדם פתיחה גם, בהתחלה היה נסבל ואחרי כמה שעות הצירים התחזקו וכבר לא יכלתי לסבול. הפתיחה התפתחה ל2 וחצי וירדו המים ונורא כאב, הוציאו את הבלון ביקשתי אפידורל שזה בעצם גן עדןןן עלי אדמות. באמת! אחרי אפידורל הלכתי לישון קצת התעוררתי בסביבות 6 בבוקר יום שלישי. בדקו פתיחה ועדיין 2 וחצי. מעלים את המינון של הפוציטין ואז התחילו האטות בדופק. צוות שלם נכנס לחדר בלחץ מכבים פוציטין מתחילים לנסות להעלות דופק ורק אחרי מספר שניות ארוכוות כמו נצח הדופק עולה ומתייצב. מחכים קצת, הביאו לי לחדר מישהי מדהימה שעשתה לי דיקור סיני ומסאג' ברגליים כדי ללחוץ על נקודות טובות לקידום ובאמת אחרי הטיפול הפתיחה הגיע ל4. שוב מתחילים פוציטין ולאט לאט הפתיחה מתקדמת.. טוב, סביבות 6 בערב הפתיחה הגיע ברוך השם ל10 אבל צירים לא מספיק חזקים לכן העלו את הפוציטין שוב התחילו צירים חזקים אבל האדון הקטן יושב ממש גבוהה ומסרב לרדת. נותנים לו הזדמנות לרדת ופתאום אני מתחילה לרעוד בטרוף בצורה פשוט בלתי נשלטת, ככה במשך כמה דקות ארוכות מאוד. המיילדת אומרת שזה טבעי וזה תגובה של הגוף לאפידורל אבל הדבר הזה גרם לי להעלות חום וקיבלתי אקמול לווריד מה שבאמת עזר ואחרי זה באמת הרגשתי יותר טוב. סביבות 9 בערב כבר כמעט 24 שעות בחדר לידה וכמעט 3 שעות שהפתיחה 10 והבוטן הקטן לא יורד, החליטו שאתחיל לחיצות ושיהיה בסדר.. במשך שעה שלמה לחצתי בטירוף.. באמת שאני לא יודעת מאיפה באו לי הכוחות האלה. המיילדות היו ממש מאושרות ממני ובאמת הצלחתי לקדם את האוצר שלי בתעלה אבל אחרי שעה כבר הייתי גמורה (בלשון המעטה) וכאובה נורא  ופחדו שהוא יותר מידי זמן בתעלה ולכן הוחלט להתחיל וואקום. מאוד לא רציתי ואפילו העדפתי קיסרי אבל כבר לא היה זמן וזה היה הפיתרון היחידי ופשוט הסכמתי רק שיצא כבר ויפסקו הכאבי תופת האלה. נתתי עוד כמה לחיצות, חיברו את הוואקום, חתכו אותי קצת ואחרי 2-3 לחיצות משכו את אהבת חיי החוצה לאוויר העולם 😍🐥 הייתי לגמרי בעולם אחר, לא קולטת מה קורה איתי. שמו אותו עלי ולא יכלתי אפילו להזיז את הראש ולהסתכל עליו מרוב הכאבים אבל זה פשוט ההרגשה הכי מדהימה בעולם ששמים עלי את הדבר המתוק והחם הזה שחיכיתי לו חיים שלמים. ישר לקחו אותו לבדיקות כדי לראות שהכל בסדר ולא נגרם נזק חלילה. הסתבר שהוא היה עם הגוף הצידה כזה ולכן היה לו מאוד קשה לרדת למטה. התפרים מאוד כואבים אבל מיום ליום משתפר תודה לאל ואני לא נלחמת ולוקחת משכחי כאבים כדי להקל על עצמי ומכורהה קשות לבוטן הקטני הזה! נולד ב15.9.2020 בשעה 22:02 במשקל 3170🐣 שתהייה לכולן לידה קלהה ובידיים מלאות! אמןן!!🙏❤ ואני רק אציין כי היו פה הרבה תהיות לגבי בית חולים איכילוב.. הצוות פשוט מושלם!!( חוץ מהמיון ששם הרופאה  הייתה ממש חסרת רגישות )כולם היו סופר מדהימים וקשובים, יחס מדהים! בחדר לידה 3 משמרות של מילדות החלפתי וכולן נכנסו לי ללב ברמה מטורפת ונתנו את היחס הכי טוב שאפשר, דאגו והקשיבו וענו על כל שאלה או חשש. כנל לרופאים ולכל הצוות שם. אני ממליצה בחום!!👌👌