סיפור הלידה שלייי 🥰🥰🥰 ארוך !!! שבוע 41+3 מיואשת אחרי שניסיתי כל זירוז טבעי שקיים! הולכת לביקורת אולטרסאונד תקין יש מספיק מים יושבת עם האחות לקבוע זירוז ותוך כדי מחוברת למוניטור קובעת זירוז ליום חמישי פתאום בום האטה רצינית בדופק ברמה שצונח עומדת פחד של החיים הדופק יורד מביאים כיסא גלגלים פתאום מיליון אנשים בחדר הדופק מתייצב, אומרת לי חמודה זה הסימן שלנו זה הזמן שלך ללכת ללדת! בודקים פתיחה 2 סמ צוואר מחוק 80% ראש עדין טיפה גבוהה מתאשפזת מתחילים זירוז של בלון מתחילים צירים בקטנה אבל נסבלים קצת מקלחת קצת כדור מתחילה להרגיש שאני רואה את אלוהים כאבי תופתתתת אבל יש פתיחה רק של 2.5 בפעם האחרונה שבדקנו מחכה עם האפידורל כל ציר מתגבר כאבים של החיים צורחת אפידורל עכשיו! מתוקה המרדים בניתוח תאלצי לחכות ! בוכה את חיייייי בינתיים הבלון יוצא בודקים פתיחה 6!!! מגיע המרדים חלוםםם לא יודעת איך אפשר ללדת בלי אפידורל סוגדת לכן אותן בנות! אפילו מנמנת מתעוררת מלחץ בודקים פתיחה 10! אממה פה זה לא בייבי בום הראש גבוהה מוסיפים פיטוצין כדי לחזק את הצירים מתחילים ללחוץ כלום לא מתקדם הראש גבוהה, האטות בדופק מחברים לבייבי שלי מוניטור לראש, מיליון רופאים נכנסים מתחילים איומים של קיסרי! אומרת הכל רק לא קיסרי אחרי כל מה שעברנו עד עכשיו ועוד נעשה קיסרי? ווקאום לא בא בחשבון בגלל האטות מציעים מלקחיים😫 מוכנה הכל רק לא קיסרי! מכניסים מלקחיים הרופאה לא מצליחה לוחצת לוחצת רואה את הפרצופים של האנשים בחדר מבינה שהכל עליי בעלי שיחייה מחזק אותי תופס לי את הרגליים זה כאילו יד אלוהים נגעה בי אחרי 3 וחצי שעות של לחיצות יוצא אהבת עולמי 4 קילו של אושר טהור שהוערך לא נכון במשקל למזלי חחחח כל היופי הזה ויצאתי עם תפר אחד פנימי ואחד חיצוני ואין לי ספק שלטיפות של מירי לב יש חלק בזה כי אחרי כל מה שעברתי אפילו הרופאה לא האמינה שאלו התפרים! הכל מתגמד לעומת האושר הזהה 🥰 הריון תקין לכולןןןן בידיים מלאות ולידה קלה אמן ❤️