המלצה לי אליך להושיב אותו מולך ופשוט לדבר איתו מלב אל לב , עד לפני שהקטנה שלי נולדה היינו אני ובעלי הזוגיות הייתה נעימה מאושרת בלי לחצים ודאגות , כשהקטנה נולדה הוא נסגר עם עצמו ולא ממש תרם והכל נפל עלי הגעתי למצב שקרסתי , הייתי אחרי ניתוח קיסרי , הייתי היחידה שקמה בלילות לטפל בקטנה והיחידה שמטפלת בה ביום , לילה אחד פשוט התיישבתי לידו והתחלתי לבכות ולהסביר לו מה מפריע לי ולנסות לרתום אותו לעזרה , להסביר לו שהכעסים שלי נובעים מתסכול מעייפות , תנסי חהתיישב ולדבר איתו להסביר לו מה לך מפריע לשאול אותו מה לו מפריע ולבקש שבוא לא יתנהג אליך בזילזול שיהיה המון בהצלחה ותמיד תדעי ילד תמיד מביא איתו אושר וגם שינויים

אני עזבתי תבית לחודש בשביל שיביןןן....מקוונ שלא תגיעי לזה תנסי לדבר איתווו

תודה לודה אדר אני בדרך לשם...רק הפוך הוא יעזוב את הבית

מותק זה קורה לכולם ברמה כזו או אחרת! את בסדר לגמרי! מה שכן, יש גברים שיש להם דכאון אחרי לידה ולא תמיד יודעים להסביר את עצמם יש גברים שלא יודעים לטפל בתינוק ומרגישים "עזובים" זה לא נותן שום לגיטימציה לדבר לא יפה אבל זה קשה מאד ואת מן הסתם עייפה ואין לך הרבה כח להתעסק עם כל זה... מבינה אותך ממש תשבו לשיחה ובלי להתעצבן ותסבירי לו מה מפריע לך, מה היית רוצה שהוא יעזור או יחייך או כל דבר... בקטע של איך הוא יכול לעזור ולהיות שותף וחלק מהחיים שלך ושך הבייבי