מאיזה גיל אפשר לשים לישון על הבטן בלי השגחה? .

בצקות ברגליים-מתי צריך ללכת לבדוק? היי בנות ערב טוב ושבת שלום, אני שבוע 23+2, כבר שבועיים בערך עם בצקות ברגליים, יש ימים שכנראה בגלל שמראש הם ימים חמים יותר אז הכפות רגליים ממש נפוחות וגם מרגישה את זה בהליכה או אפילו בישיבה ממושכת.. אני אחרי סקירה שנייה וברוך השם הכל תקין והבדיקה הבאה היא ב16 לחודש העמסת סוכר, ב20 לחודש אחות ליווי הריון ורק ב2.7 רופאת נשים(מעקב הריון). יש סיבה ללכת לבדוק את העניין של הבצקות קודם לכן? ברור לי שהחום מאוד משפיע אבל זה הריון ראשון ואני לא יודעת להניח את האצבע מתי זה מוגזם וחייב בדיקה ומתי זה תקין והגיוני לשלב הזה של ההיריון..

היי בנות יקרות אני בשבוע 20+2 הריון ראשון אני מרגישה שאני צריכה להחליף תחתונית כל שעתיים יש מלא הפרשות האם תקין? צריך לפנות לרופא לדעתכן?

סתם מחפשת מקום לפרוק כי אני כבר משתגעת. הילד פשוט לא נרדם בשום צורה שהיא לא על הידיים. אני כבר מרוזקת היד שלי כואבת ברמות ואני לא מצליחה להרים אותו יותר מכמה דקות מרוב הכאב ככה שגם את ההירדמות בדרך הזו אני הורסת לו. נרשמתי להרצאה בזום והייתי הכי אופטימית בעולם ונחושה ואמרתי לבעלי קדימה אני מרגישה שילך לנו שנצליח.... הכל התפוצץ לי בפנים. לילה ראשון סבבה לקח שעה ורבע נרדם, יום למחרת כבר פחות וחשבתי לי זהו גילינו את השיטה. אחרי שלושה ימים זהו רק צרחות וצווחות. השכנים בטח חושבים שאני מתעללת בילד, הוא רק קואה אותי מתקרבת מתחיל לצרוח. מתהפת נעמד על שש, עושה הכל רק שלא אגע בו ואעזור לו. ובעלי לא מבין את הקושי שלי. אומר לי כן גם לי הוא צורח אבל לא לוותר לו, וואלה... אני זו שאיתו בוקר צהריים ערב כל יום, אני לא אוכלת לא עושה פיפי אפילו מרוב שאין לי זמן כי אני עסוקה רק בשינה שלו. הוא לא מבין שאני אומרת לו שאיתו ואיתע הילד מתנהג בצורה שונה חושב שאני מגזימה,וחייבת להיקגע יותר ולהיות סבלנית. בינתיים הילד חזר להירדם רק על הידיים ואני רק בוכה כל היום ובריבים עם בעלי שלא מבין אותע. מצטערת על האורך אבל לא מצאתי מקום אחר לפרוק בו.

בנות בשבוע 20 איך הבטן שלכן ? מרגישה שהיא יוצאת יותר לכיון הערב .. ויש ימים שנראת לי גדולה יותר וימים קטנה.

מה הייתן עושות במקומי????? אני בת 18 וחצי בשבוע 21+6 וחייה אצל אמא שלי לפני שנכנסתי להריון בגלל שהבית (קרקע)קטן ואנחנו 5 ילדים בניתי חדר שינה ללא שירותים מקלחת מטבח או סלון בחצר שלנו בשביל הפרטיות שלי בכל זאת לישון בחדר אחד עם עוד 4 נפשות זה קשה נורא לא הרגשתי מוכנה לצאת להשכיר דירה בגיל כל כך צעיר למרות שאני עובדת זה נורא קשה להתמודד עם כל ההוצאות זה לא נגמר רק בשכירות… (מלבד לזאת שלא רציתי לצאת מהבית בגיל כל כך צעיר) יש לי בן זוג כבר 3 שנים כמעט באותו הגיל שלי אך הקשר שלנו לא היה יציב בכלל ככה שלצאת ולהשכיר דירה ביחד לא בא בחשבון… בכל אופן נכנסתי להריון, גיליתי על ההריון רק בשבוע 12 ההריון לא היה מתוכנן אבל כולנו (גם המשפחות) שלמים איתו ומתרגשים ואוהבים , מאז גם הקשר עם בן הזוג שלי רק מתחזק ופורח וניהיה רציני לכל דבר, עם ההריון הגיעו המחשבות על איך מתקדמים מכאן?איפה נגור איך נתמודד עם ההוצאה במיוחד עכשיו שיש גם ילד לדאוג לו… שנינו עד עכשיו עובדים ממשכורת מינימום עקב הרבה קשיים של הריון לא מתאפשר לי לעבוד משמרת מלאה אלה רק פעמיים בשבוע… מפה לשם החלטנו להוסיף לבנייה של החדר שלי שירותים ומקלחת ולגור שם לבינתיים(לחיות עם ילד רק בחדר שינה לא הגיוני לדעתי) התיכנון הוא לחסוך ללקיחת משכנתא בדיור למשתכן(צריך בין60-100 אלף בשביל הון עצמי לא 300 אלף כמו משכנתא רגילה) אומנם זה סכום אבל יותר קל להגיע אליו מאשר להתמודד גם עם שכירות ולחסוך… כמובן שאנחנו משלמים לאמא שלי כרגע חשמל ו שיסתיים הבניה עם השרותים ומקלחת נשלם גם מיים לפי הצורך.. הנקודה היא שכבר השקענו את הסכום על תוספת הבנייה ועכשיו אמא שלי מתהפכת עליי וזורקת לי כל הזמן יציאות של אני לא רוצה שתחיי פה נמאס לראות את הפרצוף שלך כבר וכו׳ אנחנו רבות גם לא מעט ואני לא יודעת מה לעשות אין לי חשק להשאר במקום שאני לא רצוייה בו! מלבד להשתתפות הכספית שלי בחשמל אני עוזרת לא מעט בבית בכביסות ניקיון אני עם 3 אחים קטנים הבית תמיד על גלגלים תמיד יש מה לעשות… עדיין הילד לא הגיע וכבר יש ריבים של אני לא מעוניינת שתהיי כאן כבר… מה הייתן עושות במקומי?