האם מותר לגמור(אורגזמה) בחודש 9? אתמול גמרתי 3 פעמים האם זה מותר או מסוכן?

דחוף!!! בנות דחוף בבקשה- מה מותר למרוח על פריחה רצינית בעור בשליש הראשון?? מגרד לי אש ונפוח

צריכה לפרוק טוב .. אז ככה אני בת 23 .. ילדתי לפני שנה ילדה מתוקה ומאז .. אני לא אני ההריון והלידה מאוד שינו אותי .. חיצונית ופנימית כאחד תמיד הייתי ניראת טוב .. לא הייתי רזה מאוד אבל היה לי גוף מהמם הייתי מחוזרת הייתי הולכת לים בלי להתבייש בעצמי אני כותבת ונהיה לי מחנק בגרון היום אני צעירה עם נפש של אישה בת 80 לא יוצאת לבד בלי הילדה קשה לי לשחרר אותה .. קשה לי להשאיר אותה אצל מישהו אחר ולצאת ולהנות אני כבר לא מטופחת הבטן שלי עם סימני מתיחה אני לבנה כמו הקיר פעם אין קיץ שלא הייתי כל הקיץ בים ועכשיו .. אני רק חושבת על הפרוצדורה שצריך להכין תיק לים וללכת עם הילדה (כי אני לא מרפה ממנה) ולהיסחב אני מקבלת עצבים ומוותרת על הים הקטע שאני לא רוצה להיות תיק על אף אחד שישמור לי על הילדה .. זו הילדה שלי אני הבאתי אותה לעולם ואני צריכה לדאוג לה ולא להפיל אותה כביכול על מישהו אחר וככה יוצא שאין לי חיים מחוץ לבית .. לא הייתי בחנויות בגדים המון זמן לא יצאתי להנות חוץ ממסעדות עם בעלי זה הבילוי היחיד שלנו וכמובן שהילדה איתנו בהריון הראשון שלי עליתי 10 קילו .. מתוכם הורדתי 8 קילו מיד אחרי הלידה והייתי ניראת טוב אחרי חודשיים העלתי הכל בחזרה ... שמנתי שוב הגעתי למשקל של 88 קילו .. ואיתו נכנסתי להריון השני שלי .. היום אני שוקלת 91 חודש רביעי בדיכאון ממש .. אני נגעלת מעצמי היום הלכנו לים אני בעלי והילדה ועומדות ליידי נשים מטופחות אמהות ל3 ו4 ילדים רזות דקיקות מנותחות ואני ... עם בטן של לוויתן דומה לנעל בלי לק בלי כלום פשוט ניראת כמו אישה בת 100 שאין לה כוח לעצמה ואני מאשימה בזה רק את עצמי .. בעלי לא מחסיר ממני כלום אני פשוט נהייתי חור שחור מרוב שאני נגעלת מעצמי אני לא קיימתי יחסים עם בעלי כבר 4 חודשים אני כבויה .. קשה לי ואני אומרת לעצמי אחרי הלידה אעשה כושר ואחזור לעצמי .. אבל מה עד אז ? מה אגיע למשקל של 100 קילו? פעם הייתי מצטלמת המון .. היום ... איפה שיש מצלמה אני לא שם אפילו במראה אני לא מסתכלת אני לא מתלבשת מתאפרת שמה עקבים ויוצאת פשוט השתנתי לא הייתי כזאת ואני כל כך רוצה את החיים הקודמים שלי בחזרה... בעלי כבר לא מבין מה יש לי ... הוא מבואס כשאני מבואסת כל יציאה נהיה אצלי סרט ... כל דבר פשוט נהיה עצום וקשה לעשייה ספונטניות אין חיים אין כל היום אני כמו עקרת בית מטפלת בילדה קטנה מנקה מכבסת מחליפה מכינה אוכל אין לי חיים עצוב לי ועכשיו אהיה אמא ל2.. לא רואה איך המצב ישתפר ואיך אני יצא מיזה פרקתי .

קניות - קמתי בבאסה.. היי אהובות רציתי להתייעץ בקשר לקניות שביצעתי. התחלתי לעשות סקר שוק לגבי חנויות חודש מראש, מצפון ועד דרום.. הייתי בכמה חנויות.. 6-7 בערך, כולן באיזור מגורים שלי.. ובעקבות המלצה פה נסעתי במיוחד לחנות במרכז, בהתחלה רק כדי להתרשם, התייחסו אליי מדהים, קיבלתי הסבר מעולה והשירות היה 10.. כששמעו מאיפה הגעתי בעל החנות אמר לי "אל תדאגי, תבואי ונדאג לך מעבר.." שבוע לאחר מכן נסעתי שוב הפעם לקנייה רצינית ואכן קניתי.. לא אפרט אבל נגיע לעניין.. כשהתחלנו לרשום את ההזמנה במחשב הבחורה אמרה לי איזה סלקל בחרת? מסתבר שהיה מבצע חדש קונים עגלה מקבלים סלקל.. אמרתי לה שאני לא צריכה כי אני קונה כבר כסא בטיחות מגיל לידה אז היא הסתובבה לבעל החנות והוא אמר לה אין בעיה אז תורידי לה 300 שקלים מהכיסא בטיחות שהיא קונה.. הכסא עלה 1200, באותו היום היה מבצע 1100, ופחות ה 300 שקלים זה בעצם 800. כשביקשנו את ה"הנחה" שהובטחה לי בפעם הראשונה שהייתי אמרו לי שאין להם מה לעשות עבורי כי גם ככה הכיסא ניתן 800 ובלה בלה בלה.. מאז שיצאתי מהחנות אני לא מפסיקה לראות פרסומות ממומנות של כל מיני חברות שהכיסא ב 800 שקלים🙄 חשוב לציין- המבצע אצלם התחיל יום אחרי שרכשתי.. אני מרגישה מזה מבואסת כאילו כל ההגנה שלי של החודש לפני וכל ההסתובבות שעשיתי ובסוף וואלה לא באו לקראתי גם לא בשקל של הנחה.. מרגישה פראיירית ואני גם ככה אחת שלא מדברת אבל ואי זה מציק לי ממש אני לא מפסיקה לחשוב על זה במשך כל היום במיוחד בגלל כל ההכנה המוקדמת שעשיתי, בכל זאת הוצאתי שם אלפי שקלים.. מה הייתן עושות במקומי? תודה למי שקראה עד לכאן ❤️

שיחה עם מר קורונה-שווה קריאה👌 גאוני (אין לי מושג מי כתב את זה, אבל זה מקסים) מתגלגל ברשת.. מדהים אני: וירוס קורונה יקר, למה הגעת? וירוס הקורונה: רציתי להזכיר לכם,האנשים, מה חשוב באמת... אני: ומה חשוב באמת? קורונה: את זה עליכם לגלות בעצמכם. אבל אשמח לתת לכם רמזים פה ושם. והרמז הראשון: שימו לב שאני נמצא בכל העולם: בסין, איטליה, צרפת, פרו, איראן, ספרד, ארה״ב... אני: אולי זו העובדה שכולנו בעצם מחוברים ומשפיעים אחד על השני ללא תלות במרחק הגיאוגרפי? קורונה: אולי, אבל זו רק ההתחלה שימו לב מאיפה הגעתי... מהיכן התחלתי את דרכי. אני: אוקי, אז הגעת מסין, מקום בו יש ניצול של עובדים ורמיסה של זכויות אדם ומדינות כל העולם נהנות מהניצול הזה ועל כך העולם כולו צריך לשלם מחיר? קורונה: יתכן, אבל שימו לב גם כמה אני קטן לעומת בני האדם. אני: אז אולי באמת באת להזכיר לנו כמה אנחנו פגיעים? או ללמד אותנו ענווה? שהגודל לא באמת קובע... שבית גדול יותר, עוד קניות, או עוד נכסים, לא באמת יכולים להעלים את הקושי והסבל. ושכאב, צער וסבל הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית שלנו. קורונה: עכשיו נראה שאתם בדרך הנכונה... אבל שימו לב גם בעיקר במי אני פוגע. אני: אולי הגעת על מנת להזכיר לנו כמה ההורים שלנו (הסבא והסבתא או האבא והאמא) פגיעים ועלינו לשמור עליהם ולדאוג להם? כמה עלינו להוקיר את הורינו, לאהוב אותם על מי שהם לסלוח אם צריך ולהגן עליהם. קורונה: אולי, אבל יש פה רבדים יותר עמוקים, שימו לב כמה בקלות אני מתפזר אני: אז אולי הגעת על מנת להזכיר לנו שבעצם אין לנו שליטה על כלום, ושאנחנו חסרי אונים מול עוצמת הטבע? ולכן במקום להתנגד, כדאי לתרגל קבלה והשלמה? קורונה: אוווו, אתם בהחלט בכיוון הנכון. שימו לב שאני לא מבחין בין דת, גזע ומין. אני: אז אולי הגעת על מנת להראות לנו שכולנו בעצם אותו הדבר, כולנו שווים. אתה זה אני ואני זה אתה. קורונה: אנחנו מתקדמים. שימו לב גם למה בעיקר אני גורם? אני: אתה בעיקר פוגע במערכת הנשימה שלנו וגורם לקשיי נשימה ודלקת ריאות. אולי באת על מנת להזכיר לנו לנשום, לעצור רגע ולנשום עמוק ולהבין מה חשוב לנו באמת? ומה נכון לנו? קורונה: עכשיו אנחנו מדברים באותה שפה. שימו לב גם מה הכלי המרכזי למיגור שלי. אני: אתה מתכוון לבידוד? אולי אתה מנסה להזכיר לנו שצריך להיות קצת לבד עם המשפחה על מנת להתחבר, להקשיב ולחבור.. קורונה: טוב יקיריי, נראה לי שיש לכם קצה חוט ויש עם מה לעבוד. אבל עכשיו אני ממש עסוק ויש לי עוד המון עבודה. אני חייב להמשיך ולהפיץ עוד קצת אחדות, שוויון, ענווה, חמלה ושיתוף פעולה בעולם. אני: רגע, רגע... רק עוד שאלה קטנה. מה יעזור לנו להיפרד ממך? קורונה: רק תתנו לי לסיים את העבודה שלי ותעשו אתם את העבודה שלכם ואני אלך מפה בשמחה ובחפץ לב. אני: תודה לך וירוס קורונה נשתדל לעשות כבקשתך.

ארגון הבריאות: לא לחסן נשים הרות בחיסון של מודרנה - https://www.bizportal.co.il/general/news/article/788152