צריכה לפרוק טוב .. אז ככה אני בת 23 .. ילדתי לפני שנה ילדה מתוקה ומאז .. אני לא אני ההריון והלידה מאוד שינו אותי .. חיצונית ופנימית כאחד תמיד הייתי ניראת טוב .. לא הייתי רזה מאוד אבל היה לי גוף מהמם הייתי מחוזרת הייתי הולכת לים בלי להתבייש בעצמי אני כותבת ונהיה לי מחנק בגרון היום אני צעירה עם נפש של אישה בת 80 לא יוצאת לבד בלי הילדה קשה לי לשחרר אותה .. קשה לי להשאיר אותה אצל מישהו אחר ולצאת ולהנות אני כבר לא מטופחת הבטן שלי עם סימני מתיחה אני לבנה כמו הקיר פעם אין קיץ שלא הייתי כל הקיץ בים ועכשיו .. אני רק חושבת על הפרוצדורה שצריך להכין תיק לים וללכת עם הילדה (כי אני לא מרפה ממנה) ולהיסחב אני מקבלת עצבים ומוותרת על הים הקטע שאני לא רוצה להיות תיק על אף אחד שישמור לי על הילדה .. זו הילדה שלי אני הבאתי אותה לעולם ואני צריכה לדאוג לה ולא להפיל אותה כביכול על מישהו אחר וככה יוצא שאין לי חיים מחוץ לבית .. לא הייתי בחנויות בגדים המון זמן לא יצאתי להנות חוץ ממסעדות עם בעלי זה הבילוי היחיד שלנו וכמובן שהילדה איתנו בהריון הראשון שלי עליתי 10 קילו .. מתוכם הורדתי 8 קילו מיד אחרי הלידה והייתי ניראת טוב אחרי חודשיים העלתי הכל בחזרה ... שמנתי שוב הגעתי למשקל של 88 קילו .. ואיתו נכנסתי להריון השני שלי .. היום אני שוקלת 91 חודש רביעי בדיכאון ממש .. אני נגעלת מעצמי היום הלכנו לים אני בעלי והילדה ועומדות ליידי נשים מטופחות אמהות ל3 ו4 ילדים רזות דקיקות מנותחות ואני ... עם בטן של לוויתן דומה לנעל בלי לק בלי כלום פשוט ניראת כמו אישה בת 100 שאין לה כוח לעצמה ואני מאשימה בזה רק את עצמי .. בעלי לא מחסיר ממני כלום אני פשוט נהייתי חור שחור מרוב שאני נגעלת מעצמי אני לא קיימתי יחסים עם בעלי כבר 4 חודשים אני כבויה .. קשה לי ואני אומרת לעצמי אחרי הלידה אעשה כושר ואחזור לעצמי .. אבל מה עד אז ? מה אגיע למשקל של 100 קילו? פעם הייתי מצטלמת המון .. היום ... איפה שיש מצלמה אני לא שם אפילו במראה אני לא מסתכלת אני לא מתלבשת מתאפרת שמה עקבים ויוצאת פשוט השתנתי לא הייתי כזאת ואני כל כך רוצה את החיים הקודמים שלי בחזרה... בעלי כבר לא מבין מה יש לי ... הוא מבואס כשאני מבואסת כל יציאה נהיה אצלי סרט ... כל דבר פשוט נהיה עצום וקשה לעשייה ספונטניות אין חיים אין כל היום אני כמו עקרת בית מטפלת בילדה קטנה מנקה מכבסת מחליפה מכינה אוכל אין לי חיים עצוב לי ועכשיו אהיה אמא ל2.. לא רואה איך המצב ישתפר ואיך אני יצא מיזה פרקתי .
הריון ולידההריון ולידה
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2019 בשעה 13:49
התשובה נמצאת בתוך מה שכתבת, תתחילי בלמוד להרפות. השאר יבוא יותר בקלות.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2019 בשעה 14:11
אנונימית אני מבינה אותך ממש אני גם הרגשתי ככה במיוחד בגלל שאנחנו צעירות ויש בנו את הלהט של לצאת ליהנות להתלבש להתאפר אני גם הייתי בדיכדוך זמן מה עד שהבנתי שאם אני לא ירפה אני אשתגע נכון שאת הבאת את הילדה לעולם ואת צריכה לדאוג ולטפל אבל לקבל עזרה זו לא בושה נכון שיש לך אחריות עכשיו וילדה לטפל בה אבל חיי הנישואים חשובים וגם האהבה לעצמך את תסתכלי במראה ותהי גאה במה שאת רואה כי כל קילו שהעלת העלת באהבה גדולה ואהבה עוד יותר גדולה שתהיה אצלך בידיים עוד כמה זמן תהיי גאה במה שהגוף שלך עבר! לידה זו חוויה לא קלה לגוף תני לעצמך ולגוף שלך זמן להתאושש אין אישה לא יפה אין אישה מוזנחת ומגעילה. את עברת לידה את מחזיקה בית את מגדלת ילדה ואת בהריון שני! אז תהיי גאה בזה ותרימי לעצמך כי מגיע לך! לא יזיק אם תצאי את ובכלל לבד לסרט או למסעדה רק שנייכם לזמן איכות ולצאת עם חברות וליהנות את בסוף חוזרת לבית שלך לשקט שלך ולבת שלך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2019 בשעה 14:13
ובעלך*
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2019 בשעה 14:38
טוב שאת משתפת את הרגשות שלך...את חייבת לדעת לשחרר ולתת לעצמך יותר נכון עכשיו את בהריון אבל תכנני תוכנית עתידית לאחרי הלידה אך היית רוצה להיראות או במה היית רוצה לעסוק למדת משהו? אין סיבה שתאבדי את עצמך בתוך האמהות בסופו של דבר הילדים גדלים ויש לי אחד בן שש שאני יכולה להגיד לך שלא זוכר כל מה שהשקעתי בו וסך הכל לוקח הכל כמובן מאליו...וכמובן תשקיעי בקשר עם בעלך הכל נמצא בידיים שלך...השינוי יגיעה רק ממך ויתחיל בשינוי דרך המחשבה שלך. בהצלחה!!!

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות יקרות , בשעה טובה ילדתי לפני שבוע 09/07/21 סיפור לידה : ביום שלפני הלידה התחלתי להרגיש את העובר לוחץ למטה והיה לי מלא פיפי ( כל שתי דקות בשירותים ), בערב התחילו להיות לי כאבים בגב התחתון - התקשרתי למוקד של מאוחדת לבדוק האם זה צירים ? לא הצלחתי לעמוד בכלל - והבחורה ממאוחדת אמרה שברגע שיש צירים אי אפשר לפספס (הסברתי לה שזה הריון ראשון שלי ואני לא יודעת איך זה מרגיש ) - הלכתי לישון ופתאום בחמש וחצי לפנות בוקר התחלתי להרגיש כיווצים של הרחם (והבנתי שהתחילו הצירים ) - התחלתי מיד לתזמן ובמשך 15 דקות הופיעו לי התכווצויות האלה המון פעמים , קמתי מהר להתפנות ופתאום ירידת מים - זה נכנס להילוך מהיר - נסעתי ישר לבית חולים ומכאן זה רץ כמו מרתון : 7:15- הגעה לבית חולים 7:30- כניסה לחדר לידה (מתברר שאני עם פתיחה 4) , ישר קיבלתי אפידורל - אבל לצערי הוא לא השפיע כמו שצריך - כי זינקתי לפתיחה מלאה בתוך 5 דקות . 10:15 - לאחר לחיצות של שעתיים, אפידורל שלא עבד , חתך קטן - התינוקי בחוץ !!!!! בנות חשוב לי להגיד לכל אלה שעוברות לידה ראשונה - תבואו לתהליך הזה בביטחון , אין ממה לפחד , כל מי שניסה להלחיץ אתכם לגבי אפידורל, חתכים , צירים - מבטיחה שזה עובר , הגוף של האישה בנוי ללדת , וככל שתקחו את זה כחוויה - ככה זה יעבור לכם מהר ובקלילות … מאחלת לכל הבנות לידה מהירה ובידיים מלאות (ואני מוכנה לעבור את התהליך עוד פעם בעוד שנה ) ❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות👍21 לייקים